זה שאנחנו יודעים משהו, לא אומר שאחרים בהכרח יודעים אותו גם כן.
מומחים, וגם אנשים שהם באופן כללי אינטליגנטים, יוצאים מנקודת הנחה שלאחרים יש את הרקע וההבנה שיש להם עצמם.
זה גורם להם לפעמים להיכשל בללמד או להנהיג אחרים שעוד לא למדו כל מה שיש ללמוד.
זה עלול לגרום לתסכול אצל התלמידים, כי המורה שלהם חושבת שהם צריכים לדעת משהו והם עדיין לא.
זה עלול, כמובן, לגרום תסכול אצל המורה, כי היא מצפה דבר-מה שלא קורה במציאות.
קללת הידע עלולה להשפיע על ספורטאי ברמה גבוהה שהופך להיות מאמן של ספורטאים צעירים.
המאמן החדש לא מבין למה הצעירים לא פשוט עושים את מה שהוא עשה כששיחק.
הוא מדגים להם, אבל לשווא.
הם עוד לא פיתחו את התפיסה שהייתה לו בעזרת הניסיון שרכש.
היא גם עלולה להשפיע על שחקנים/ות שנמצאים ברמת ביצוע יותר גבוהה מחבריהם לקבוצה. החברים לא תופסים מסירות, מחטיאים זריקות נוחות ומאבדים כדורים במסירות פשוטות.
הצטיידות במידע על קללת הידע תעזור מראש להניח שהבסיס הוא לא בהכרח משותף, ותיאום הציפיות הזה עשוי להפחית מהרגשות השליליים שיגיעו.
בנוסף, כדאי לצאת מנקודת הנחה שכל אלה שהגיעו ללמוד הם בעלי ידע של בני 5 בלבד, ולגלות אחרת – זה עדיף על פני ההיפך.
בתור תלמידים או ספורטאים, כדאי להגיד בקול רם "אני עוד לא יודעת" או "לא למדתי את זה עדיין" – רוב הסיכויים שגם אם אתם לא מרגישים ככה, יש אחרים שזה יכול לעזור להם.