מאמן שהוא גם מחנך, רכז בגובה 1.60 מ' (כן כן) וקבוצת כדורסל התיכונים הטובה בארה"ב. ספר מעורר השראה.
ספר שכל כך כיף לקרוא.
מאגסי, טראק, גייט, קואץ' ווייד ושאר הדמויות הרחיבו לי את הלב. נזכרתי כמה כיף היה לשחק כדי לשחק, לשחק כדי להוכיח שמגיע לי, לשחק כדי להוכיח ליריב שאנחנו יותר טובים, לשחק כי זו הדרך לבטא את עצמי כשכל תחום אחר חסום.
בבית הספר על שם Dunbar כינוי הקבוצה היה ה-Poets, והם הרכיבו שם שנה אחרי שנה קבוצות תיכון מצוינות שהתחרו על אליפות המדינה והיו מדורגות גבוה בדירוג הארצי, אבל עונת המשחקים 1981-82 עמדה לגלות לעולם הכדורסל משהו שהוא טרם ראה.
בהובלת טיירון (מאגסי) בוגס, 1.60 מטר של אנרגיה ואינטליגנציית משחק, הם יצאו לעונה בה הביסו את כל הקבוצות שהתחרו איתן בהפרשים דו ספרתיים גדולים, כאשר רבע מהמשחק החמישייה המובילה יושבת על הספסל ונותנת לצעירים לסיים את העבודה.
והם שלחו 4 שחקנים לקריירה ב-NBA.
אותה קבוצת תיכון.
4 שחקנים לליגה הטובה בעולם.
המנהיג של הקבוצה היה מאגסי בוגס. מי שמתמצא בכדורסל זוכר אותו משנותיו ב-NBA, אבל איך שחקן בגובה 1.60 מ' מגיע ל-NBA?
ובכן, כשהיה צעיר שיחק טניס שולחן והשתתף בהיאבקות. הוא היה מצוין בשני אלה, אבל אהב כדורסל יותר מכל. בטניס שולחן ובהיאבקות אף אחד לא צוחק עליך שאתה גמד. בכדורסל המאמנים הטובים ייראו אותך עושה בית ספר לכולם ועדיין יבחרו להתעלם כי "אין סיכוי שבגובה הזה תוכל לשחק ברמה הבאה."
את בוגס זה לא עניין. הוא השתמש ברגליים החזקות מההיאבקות ובציפייה ובקואורדינציה מטניס השולחן, ודאג שרכזים של הקבוצות היריבות יבינו מי הוא. הוא לא היה יכול להתמודד עם היריבים בצורה סטנדרטית. הגובה שלו לא איפשר דבר כזה. אז הוא היה מנצל את היתרונות שלו, והם לא היו עוברים את החצי.
הוא היה לומד את קצב הכדרור שלהם ויודע בדיוק מתי הכדור חוזר מהרצפה וחוטף אותו. הוא היה שם לב מתי הם מסתובבים, והופ, היה נעלם עם הכדור לעוד סל קל או אסיסט לדאנק של חבר.
במשחק חוץ על המקום הראשון בליגה, הקהל היריב צחק על הגובה שלו, הרכז היריב צחק על הגובה שלו, וכולם התנהגו לפני המשחק כאילו זה יהיה ניצחון קל מול הרכז הגמדי. אחרי שבוגס חטף את הכדור מהרכז היריב פעמיים, הצחוק התחלף בפאניקה, ולקראת סיום המשחק, שאכן נגמר בניצחון קל (אם כי לא לקבוצה שהקהל הביתי ציפה...) כולם קמו ומחאו כפיים ובסיום המשחק הגיעו כדי לבקש חתימות מהרכז מעורר ההשראה.
כל מי שנרשם לרשימת התפוצה של "מועדון קריאה" קיבל גירסה מורחבת במייל.