סטיב קר עוזר לעצב את אחת מתרבויות הכדורסל הגדולות אי פעם בגולדן סטייט ווריורס. איך?
יום הולדת שמח לסטיב קר!
איך הפכו הגולדן סטייט ווריורס מקבוצת כדורסל טובה למועדון שמתווה דרך ניהול שהיא מודל לחיקוי בליגה וגם בארגונים בכל רחבי העולם?
הקטע על סטיב קר מתוך הניוזלטר שאני שולח לרשימת התפוצה שלי.
הווריורס הפכו תוך מספר מועט של שנים לשם שכולם מכירים, לקבוצה שכולם רוצים להיות לידה, משום שזה היה מרתק לדעת אם הם יהיו אלה שיביאו את הרייטינג הגדול ויהפכו לשושלת הבאה, ובינתיים, גם היה ממש כיף לכולם לדווח עליה: "הוא המאמן הנגיש ביותר בספורט ככל הנראה", אמר אחד הכתבים שמלווה את הקבוצה. "אתה שוכח שהוא מאמן ראשי של קבוצת NBA."
ולא רק זה – הם עברו תהליך שהפך אותם מקבוצה מפסידה ועצובה (ויש כאלה שעדיין נכנסים לאורקל ארינה, הבניין בו שיחקו, ונזכרים בכל הבאסה שהייתה חלק מהארגון זמן כה רב) לקבוצה שמחה ומנצחת, כפי שמבטאות מילותיו של דריימונד גרין – "צריך ליהנות מזה, דבר ראשון כי יש לנו את העבודה הכי טובה בעולם, אז צריך לא לקחת את זה כמובן מאליו וליהנות מזה. יש לנו חבורה של אנשים שנהנית להיות זה לצד זה, כיף לנו לשחק ביחד". וזה הסוד שלהם – אמר גם בעבר עוזר המאמן לוק וולטון – הם נהנים.
העיסוק בתרבות הארגון הוא עניין יומיומי, וסטיב קר מדגיש זאת: "זה לא מובטח שתיהנה", הוא אמר כשדיבר על החמקמקות של האושר. "לכן אנחנו עובדים על זה, אנחנו מנסים. זה קשה לעבוד על הנאה, אבל ניסינו להוביל את הקו הזה בחמש השנים האחרונות".
כשקר נכנס לתפקידו בתור מאמן הקבוצה, הוא בחר להנחיל ארבעה ערכים מרכזיים שיובילו את הארגון:
1. תשומת לב, קשב - mindfulness
2. חמלה - compassion
3. תחרות - competitiveness
4. אושר, שמחת חיים - joy
איך סטיב קר הגיע לארבעת הערכים האלה? לחצו כאן.
חמלה הגיעה לקר דרך סבא וסבתא שלו, שבשנות ה-20 של המאה הקודמת התנדבו לעזור לאלפי ארמנים שסבלו משלטון טורקי שגירש ואף השמיד אותם. הם תיעדו את החוויה בספר שעד היום משפיע על הקהילה הארמנית. כשנולדים למשפחה כזו, קל להבין למה הווריורס, בהנהגתו של קר, מתייחסים לשחקנים שלהם עצמם כשהם בתקופה לא טובה בצורה כה רגועה.
לא נשמע על מקורבים ומקורות בחדר ההלבשה שטוענים ומאשימים. נשמע על שחקנים ומאמנים שלוקחים אחריות על המצב. באוקטובר 2019 קליי תומפסון התחיל רע את העונה וקלע באחוזים פחות טובים מהרגיל. בסוף החודש קבע שיא NBA לשלשות במשחק בודד עם 14 כאלה.
קר בעצמו היה אחד הקלעים הטובים ב-NBA כששיחק. הנה אחד הסודות שלו.
בעבר קליי תומפסון אמר שהוא יודע שהוא נמצא במקום נדיר יחסית, ושאפילו בליגת ה-NBA עצמה אנשים לא נהנים ללכת לעבודה. "אצלנו כולם נהנים". בעקבות רצף האירועים לאחרונה אמר תומפסון, שידוע בתור אדם בעל פרספקטיבה רחבה: עבר זמן מאז שחווינו רצף הפסדים כמו זה, ובסופו של דבר זה לא סוף העולם. אנחנו עדיין משחקים כדורסל למחייתנו ומשמחים אנשים, קל מאוד למצוא הנאה בזה".
גם קרי יודע מה ערכו של המשחק שהוא משחק: אשתו איישה מספרת שעבורו המשחק הוא חלק גדול מהחיים, אבל הוא לא החיים עצמם. הוא רוצה לזכות באליפות לפחות כמו כל אחד אחר, אבל הוא לא צריך אליפות כדי לדעת מי הוא ומה הוא שווה. הוא נשאר אדם שמח בהפסדים ובנצחונות.
תומפסון וקרי ממשיכים בצורה ישירה את הקו של קר, שסיפר בעבר שלמד מפיל ג'קסון ומגרג פופוביץ' מה הערך של פרספקטיבה.
"פיל תמיד היה אומר 'תתייחס לעבודה שלך כאילו גורל העולם תלוי בה, אבל דע שאין לה משמעות בעולם הגדול.'
פופוביץ' גם תמיד התייחס ברצינות גמורה לכדורסל אבל עם המון חוש הומור ותמיד התעניין בלהפוך את השחקנים שלו לגברים טובים יותר"
קר עצמו מאמין מאוד בתרבות קבוצתית ופחות בתרגילים והוא בעל ניסיון רב בפרספקטיבה שונה ובחמלה, אחרי הכול הוא גדל במשפחה שכללה סבים שהצילו אלפי ארמנים במהלך שנות העשרה המוקדמות של המאה הקודמת, ואבא שהיה מנהל אוניברסיטה בלבנון.
קר סיפר שהבית בו גדל נתן לו הבנה טובה יותר על כך שכל בני האדם דומים בבסיסם, והם אמנם מגיעים מתרבויות ורקעים שונים אבל יכולים להתחבר בקלות רבה, בעיקר דרך ספורט.
עוד על הדרך של קר ועל התרבות שהוא עוזר לעצב - בלחיצה כאן.
לקר יש חלק גדול בשינוי שחווה הארגון: למרות שהכדורסל שהם משחקים יפהפה לעין ולמרות שתרבות הניהול שם מקדימה את רוב הקבוצות בעולם, ולמרות שמדובר באוסף של שחקנים יוצאים מן הכלל – הם כולם שם ממש נחמדים. וזה בזכות האישיות של סטיב קר ובעיקר זו של סטף קרי.
בתחילת עונת 2014-15 הצוות של גולדן סטייט ערך קליפ מיוחד לשחקנים ולצוות לקראת העונה שמטרתו לייצג את התרבות שהמאמן החדש שלהם ביקש להנחיל. היו שם עבודה קשה ותחרותיות, אבל גם הנאה. זה היה אמור לשקף את המנטליות של המאמן, אבל כמו שקר אמר "זה בעצם תיאר את סטף. אנחנו מאוד דומים".
כמו שקר אמר בעצמו: "מאמן לא יוצר תרבות. שחקנים יוצרים תרבות דרך האישיות שלהם והמנהיגות שלהם בתוך הקבוצה. תפקידו של המאמן הוא לעצב את התרבות".
עוד על תפקידו של סטפן קרי בעיצוב התרבות בגולדן סטייט ווריורס - בלחיצה כאן.
