מערכות יחסים בין מאמנ/ת לשחקנים/ות הן חשובות. ומה לגבי מי שמלווה את המאמנ/ת?
המחקר של סופיה ג'ווט (Jowett) עוסק במערכות יחסים איכותיות.
בהקשר של אימון ספורט היא מצאה שמערכת יחסים איכותית בין ספורטאים למאמנים מציגה ארבעה מאפיינים:
קירבה, מחויבות, השלמה והבנה משותפת.
זה נכון גם לגבי מאמנים והאנשים שעוזרים להם.
[התמונה מתוך הקורס "מבפנים החוצה", מפגש מספר 2 בנושא מערכות יחסים
אפשר לצפות במפגש הראשון בקורס בחינם בלחיצה כאן.]
כשאני מנסה לעזור למישהו - מאמן, ספורטאית, מנהל - אני קודם מברר הוא היה רוצה להשיג. אנחנו גם מבררים אם כל האמצעים כשרים ואם יש דברים שמגבילים אותו.
אם הספורטאית או המאמן רציניים לגבי התהליך שלהם, הם מעדכנים אותי בביצוע בהתאם לדברים שדיברנו עליהם.
למה לעדכן?
הרי הם יכולים לעשות את זה בעצמם, בשביל מה הם צריכים אותי?
גם השחקנים של אותו המאמן יכולים לתכנן תוכנית משחק או לצאת לשחק בעצמם. אבל הם עדיין, משום מה, משתמשים במאמן. אז אם הם להם זה עוזר, גם למאמן זה עשוי לעזור.
וזה עוזר:
הידיעה שמישהו תומך בי, רוצה לעזור לי ושואף לקדם אותי היא חשובה - בכל מקצוע.
זה כמו אימון כוח. אחרי זמן כלשהו, אתה כבר יודע מה התרגילים ואיך לבצע אותם. ועדיין, כשיש לידך מאמן אישי, זה עוזר לסחוט ממך עוד 2 חזרות.
אז ככה, רק עבור ביצועים של מאמן.
לפוסט המרכזי עם כל הפוסטים מהספר Second set of eyes - לחצו כאן.
