אנחנו חושבים שאם ערך של תחום מסוים נמצא בשיא (גבוה או נמוך) ואחר כך הוא חוזר לממוצע, זה משום שחלה איזושהי התערבות חיצונית שגרמה לכך.
שחקנית זורקת 6 זריקות לסל וכולן נכנסות.
4 הזריקות הבאות לא נכנסות, ואז אחת נכנסת, ואז עוד 3 לא נכנסות.
השחקנית "התקררה."
האם זה בגלל שהרצף "עלה לה לראש"? האם זה בגלל שההגנה עליה התהדקה? האם זה כי היא התרגשה מרצף הקליעות? האם היא התעייפה פיזית וכבר לא הייתה יכולה להגיע לסל?
אנחנו לא יודעים.
שחקן עושה פעולה נהדרת והמאמן שלו מחמיא לו בקול רם.
הפעולה הבאה של השחקן היא פעולה שלילית.
המאמן חושב לעצמו: "אולי לא כדאי שאחמיא לו בקול רם, זה עלה לו לראש."
שחקן מבצע רצף של 3 פעולות שליליות, הוא חוזר לספסל ובפסק הזמן המאמנת שלו צורחת עליו.
הוא חוזר למגרש והפעולה הבאה שלו היא חיובית.
המאמנת שלו חושבת לעצמה "הערתי אותו, הוא היה צריך את זה."
האם המאמנים אכן גרמו לשינוי בהתנהגות של השחקנים, או שאולי הייתה זו תסוגה לממוצע?
אנחנו לא יודעים.
מה אנחנו כן יודעים?
שכאשר מדובר במספרים גדולים (הרבה פעולות הגנה, הרבה זריקות לסל), הנתונים תמיד יחזרו לכיוון הממוצע, גם אם יהיה מדובר בהתערבות אפסית של המאמנים או הקהל או התקשורת.
לקריאה על כהנמן וטברסקי, מגדולי הפסיכולוגים ההתנהגותיים שהפכו את המושג תסוגה לממוצע לשימושי עבורנו - לחצו כאן.
