כאשר ילד או ילדה באים אלינו עם בעיה, האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לספק להם פתרון.
בטווח הקצר אולי עוזר להם (ולנו...) לספק להם פתרון, אבל בטווח הארוך זה יוצר בעיה.
אנחנו מקבלים ילדים (שאחר כך הופכים למבוגרים) שתלויים באחרים שיפתרו להם את הבעיות.
האם זו בעיה לבקש עזרה? לא.
האם אנחנו צריכים להסתמך רק על עצמנו? לא.
אבל, וזה אבל גדול, אם לא ניסינו בעצמנו, אם לא חיפשנו פתרונות, אם לא התאמצנו, אלא מיד באנו לבקש עזרה ממישהו שבטוח יודע את התשובה - אנחנו מונעים מעצמנו את האפשרות להתפתח.
התהליך של מציאת הפתרון הוא - רוב הפעמים - דבר יותר חשוב ממציאת הפתרון.
ג'ינו אוריימה, המאמן שזכה בהכי הרבה אליפויות מכללות בכדורסל, אומר את הדבר הבא לשחקניות שהוא מאמן:
