ג'ון קסל מאמן ספורטאים ומאמנים כבר עשרות שנים והוא למד הרבה בשנים שלו ברמה הגבוהה ביותר של הכדורעף בעולם. דברים שכדאי לדעת.
על מסורת.
רוב מה שאנחנו רגילים לראות באימון לוקח הרבה זמן ולא עובר היטב למשחק.
מאמנים רוצים שהאימון ייראה טוב ויהיה צפוי, אבל הלמידה שמתבצעת לא נשארת עם השחקנים ולא עוברת למשחק.
על גיוון.
קסל ממליץ לבצע 6-10 חזרות של אימון צפוי (blocked practice) ואחר כך לעבור למשחק.
אפילו הטובים ביותר מגוונים בתנועה שלהם וטועים לפעמים.
כשניקח פטיש ונדפוק על אותו מסמר 30 פעמים, כל תנועה שלנו תיראה אחרת, ועדיין תכניס את המסמר עמוק יותר בתוך העץ.
על שמרנות.
כמה רופאים מנתחים הגיעו לצפות באימונים יחד עם ג'ון והם לא האמינו שמאמנים עדיין מאמנים באותה דרך שאימנו אותם כשהם היו ילדים.
"אצלנו אם אחרי שנתיים אתה מנתח באותה צורה, אפשר לתבוע אותך על רשלנות רפואית."
על נתינת משוב.
לא להיות גלאי פגמים.
לתפוס אותם כשהם עושים משהו היטב.
במקום פידבק, פיד פורוורד. להגיד להם מראש מה צריך לקרות, לא לתת להם בראש אחרי שזה קרה.
לא לדבר איתם על העבר, על דברים שאין להם יכולת לשנות.
לא להגיד להם מה לעשות, להנחות אותם לכיוון פתרונות אפשריים.
על שיחות בין מאמנים.
שיתוף רעיונות בין מאמנים הוא קריטי להתפתחות של ספורט.
אם אתה נותן לי תפוח ואני נותן לך תפוח, לכל אחד מאיתנו נשאר תפוח אחד.
אם אני נותן לך רעיון ואתה נותן לי רעיון, לכל אחד מאיתנו יש עכשיו שני רעיונות.
גאות מרימה את כל הסירות.
על טעויות.
אם מאמנים משתוללים כשהילדים טועים, הילדים לא ירצו לטעות.
אין טעויות – אין התקדמות.
המאמן צריך לתת דוגמה שטעויות הן דבר מקובל. המאמן יכול לטעות ואם מדי פעם הוא יודה בטעות שעשה הספורטאים ילמדו שזה אפשרי, קורה, ומותר להודות בכך.
עונשים על טעויות זו שיטה שסיימה את תפקידה בחיינו. כדאי לעבור הלאה.
תסוגה לממוצע כמקרה כללי שמשתקף באימון (צעקתי עליו אז הוא השתפר, נתתי לו מחמאה אז הוא התחיל להחטיא).
על עשייה.
לא מתרגלים כדורסל. משחקים כדורסל. מאמנים דרך המשחק.
לומדים על ידי עשייה. אנחנו יכולים לצפות במישהו נוהג במשך 16 שנה ולא נדע לנהוג, כמה עשרות שיעורים ואנחנו לומדים.
הכיף הוא בקליעות ובהנחתות. צריך להגיע לזה באימון.
על תקשורת ויחסי אנוש.
אנחנו לא מאמנים כדורסל או כדורעף. אנחנו מאמנים בני אדם.
לדעת עליהם דברים מחוץ למגרש.
דברים שמאמנים צריכים ללמוד היטב.
למידה מוטורית.
לפתח את הצד המנטלי בספורט (כמה מהאימון שלנו מתרכז בזה?)
שימוש בשפה:
"לנסות" זה מסוכן. אני אנסה = אני לא רוצה אבל אני יוצא ידי חובה באמירה.
"אבל" שולל מה שבא אחריו. היה אימון מעולה, אבל... להחליף את זה ב"ו..."
"אל" – המוח שלנו לא מסתדר עם המילה הזו. "אל תחשוב על פיל בביקיני."
לא לקחת לילד את העיפרון מהיד. שיכתוב בעצמו את הפתרון, וימחק אם צריך.
