בשבוע שעבר כתבתי על החשיבות של כוונות הספורטאים והמאמן, ואיך הן משפיעות על תפיסת מידע וקבלת החלטות בזמן אימון. "מודל האילוצים" (CONSTRAINTS), שהוצג על ידי החוקר קארל ניואל (NEWELLׂ) בשנת 1986, מנסה להסביר איך גורמים שונים ׁׁ(כולל כוונות הספורטאי) משפיעים על התנהגות ופיתוח קואורדינציה. המודל מגדיר שלושה סוגי אילוצים המנחים את הספורטאי בחיפוש אחר פתרונות מוטוריים יעילים: הגדרת המטלה וחוקיה, תכונות אישיות, ותנאי הסביבה בה פועל הספורטאי.

אז מה הם אילוצים?

גבולות פנימיים או חיצוניים ותכונות המגבילות את מספר אפשרויות הפעולה הנתונות לספורטאי. לאילוצים יכולים להיות רכיבים מרחביים או זמניים או שניהם, הם נמצאים בכל מקום, והם פועלים בקנה מידת זמן של אלפיות שנייה ועד שנים. פעולות אינן נגרמות על ידי אילוצים, אלא פעולות מסוימות נשללות על ידן. כאמור, האילוצים נחלקים לשלושה סוגים:

אילוצי משימה (TASK):

‍ספציפיים למשימה המתבצעת. הם קשורים למטרת המשימה ולכללים השולטים במשימה. הם לא פיזיים, אלא מדובר באילוצים או דרישות מרומזות שיש לעמוד בהן על מנת שהתנועה תייצר פעולה מוצלחת. אילוצים משימתיים הם הקלים ביותר לתמרון על ידי המאמן, וניתן להשיג שינויים בהתנהגות הספורטאים על ידי הגבלת זמן, מרחב, מספר ספורטאים בכל קבוצה, עמדות התחלה, ניקוד וחוקים אחרים למשימה.

אילוצים אישיים (INDIVIDUAL):

‍גורמים המשפיעים ישירות על מערכת התנועה האישית של הספורטאי, כולל יכולות פיזיות, פיזיולוגיות, מורפולוגיות ופסיכולוגיות. השינויים באילוצים אישיים בדרך כלל קורים על פני זמן ארוך יותר, שכן שינויים פיזיים, פיזיולוגיים, מורפולוגיים ופסיכולוגיים בדרך כלל לוקחים זמן. אך הוראות ורמזים מילוליים יכולים להשפיע על התנהגות הפרט ועל מיקוד הקשב שלהם במידה רבה.

אילוצים סביבתיים (ENVIRONMENTALׂ):

‍חיצוניים למערכות התנועה של הספורטאי. משתנים הנוגעים למערך המרחבי והזמני של העולם הסובב הפועל על מערכת התנועה, כלומר משטח המשחק, מזג האוויר, אור הסביבה, רעש הקהל, הטמפרטורה. אילוצים סביבתיים הם גם קשים לניהול, אך דרכים פשוטות יהיו תרגול על משטחים שונים, קביעת אימונים בזמנים שונים (במיוחד זמנים דומים לתחרות), אימון בתנאי מזג אוויר שונים וכו'.

כשמאמן מודע ומבין את האילוצים השונים המשפיעים על פעולות הספורטאי, הוא יכול לתמרן את האילוצים כדי להנחות את הספורטאי לעבר גילוי פתרונות חדשים. הקשר ההדוק בין סביבת הספורטאי לפעולותיו נותן למאמן את האפשרות לגרום לשינויים גדולים בהתנהגות על ידי שינוי הסביבה בה פועל הספורטאי. לכן, עיצוב המשימות באימון ותמרון תנאי הסביבה הם כלים עוצמתיים העומדים לרשות המאמן, ושימוש נכון בכלים הללו יכול להוביל לתוצאות מעולות.

‍

מקורות:

Glazier, P. S. (2017). Towards a Grand Unified Theory of sports performance. Human Movement Science, 56, 139–156. https://doi.org/10.1016/j.humov.2015.08.001

Newell, K. M. (1986). Constraints on the Development of Coordination. In Motor Development in Children: Aspects of Coordination and Control(pp. 341–360). https://doi.org/10.1007/978-94-009-4460-2_19

‍