אנחנו חושבים שאנחנו רואים את העולם באופן אובייקטיבי ומדויק.
אנחנו מניחים שאחרים שלא מסכימים איתנו הם טיפשים, לא מלומדים או בעלי הטייה כלשהי.
זה גורם לנו לזהות פגמים באחרים, בלי לדעת שאנחנו בעלי פגמים זהים.
אין כמעט משחק בו אני לא יוצא בתחושה שהשופט קיפח אותנו יותר מאשר את הקבוצה השנייה.
ברוב המשחקים, גם כאלה בהם הקבוצה השנייה ניצחה אותנו, המאמנ/ת של היריבה חושב/ת ככה גם כן, רק מהצד שלו…
ניסוי מפורסם נערך בין קבוצת פרינסטון לקבוצת דארטמות'.
אוהדי שתי הקבוצות הכריזו על עצמם אובייקטיביים מספיק על מנת לצפות בצילום המשחק ולהכריז איזו קבוצה ביצעה יותר הפרות של החוקים.
אוהדי פרינסטון פסקו שזו הייתה דארטמות'. אוהדי דארטמות' פסקו שזו הייתה פרינסטון.
חוץ מאשר מודעות לנושא, אסטרטגיות נוספות עשויות להיות להקיף את עצמנו באנשים שחושבים שונה מאיתנו, להיות מוכנים לקבל את העובדה שאנחנו טועים לפעמים, וגם לשאול את עצמנו על מה אנחנו מתבססים כשאנחנו מאמינים במשהו – אולי הנחת המוצא שלנו שגויה?
