לכל אחד יש שחקן ותיק שהוא פגש בשנה-שנתיים הראשונות שלו, כזה שעזר לו ולימד אותו איך הדברים עובדים. וינס קרטר סיים לפני כמה חודשים את הקריירה הארוכה בתולדות ה-NBA.
מי השחקן הוותיק שלך, ואיך התפתחה מערכת היחסים הזו?
המצב שלי כנראה היה שונה מרוב השחקנים בשנים האחרונות כי לי היו 5-6 שחקנים ותיקים ללמוד מהם. צ'רלס אוקלי, קווין וויליס, די בראון, דאג כריסטי, ואנטוניו דיוויס. שנתיים לאחר מכן היה לי את דל קרי, מארק ג'קסון ומאגסי בוגס, אז בשנים הראשונות הייתי מוקף בותיקים. גם הייווד וורקמן היה. אני מניח שאוקלי היה הראשון. ביום השני שלי ב-NBA במחנה האימונים הוא בא אליי ואמר לי "אני אהפוך אותך לשחקן NBA ואלמד אותך את המשחק הזה.
משם והלאה רק שאלתי שאלות, כל הזמן. רציתי להיות מוכן ורציתי להיות הכי טוב שאפשר. אהבתי לשחק ורק רציתי ללמוד. אוקלי שיחק עם מייקל ג'ורדן, בראון שיחק עם לארי בירד, כריסטי שיחק עם מג'יק ג'ונסון, דיוויס שיחק עם רג'י מילר, וויליס שיחק עם דומיניק ווילקינס. הייתי טיפש אם לא הייתי מקשיב איך הסופרסטארים האלה התנהלו והכינו את עצמם.
מאוד עזר לי ששאלתי שאלות. הייתי צריך לשמור על גראנט היל, ורק בזכות השאלות הרגשתי כאילו כבר שמרתי עליו פעם. אוקלי גם לימד אותי איך להתכונן לשמור על שחקן. הרגשתי מוכן. זה היה משהו אחר, כמובן. זה שונה מאוד כשמקבלים את זה בשידור חי. אבל לא הרגשתי כמו דג מחוץ למים.
לכן אני תמיד אומר לשחקנים הצעירים, אל תרגישו שכבר הבנתם הכול. כן, כולנו אוהבים את זה, וזה כמו לשחק ליד הבית, אבל באותו זמן אתם לא משחקים 3*3 ליד הבית עם שחקן שמרוויח כמה מיליונים והופיע כמה פעמים באולסטאר. אתם צריכים לשאול שאלות. אני חושב שזה הופך את המשחק לקל יותר עבורם.
אילו דברים למדת מהם על המגרש ומחוץ לו?
מחוץ למגרש למדתי איך להתכונן, למשל איך לראות וידאו. אפשר לראות וידאו, אבל אתה צריך לדעת על מה להסתכל. מה אתה מחפש כשאתה צופה בשחקן משחק? צריך לחפש נטיות, דברים כאלה.
וגם איך לשמור על קצב משחק מתאים. פעם היו משחקים יותר מ-40 דקות למשחק. עכשיו זה שונה והקצב של המשחק עלה. צריך ללמוד לשחק בקצב המתאים אבל בכל זאת לדעת למצוא מנוחות בתוך המשחק כדי שיהיה משהו במיכל דלק בדקות האחרונות של המשחק.
בנוסף, איך להימנע מצרות, איך לשמור על הכסף שלך, לכל אחד גישה שונה. יש כאלה שאוהבים לחסוך ויש כאלה שאוהבים לבזבז. צריך למצוא את הדרך שלך. למדתי גם מכישלונות של אחרים וגם מהצלחות.
מה היו המשימות שלך בתור שחקן שנה ראשונה (rookie)?
היינו צריכים להביא סופגניות לותיקים יותר. להביא עיתון. אחרי אימון קליעות הם היו בועטים את הכדורים ליציע הגבוה יותר, והיינו צריכים להביא אותם. הייתי צריך לנקות את חדר ההלבשה כמה פעמים. נעליים בכל מקום, אנשים נותנים דברים לשים במקום. הייתי צריך לקום לפני כולם במלון ולשים את הציוד של כל אחד על הדלת.
מה היה הרגע בו"התקבלת" ל-NBA?
בעיקר לשחק מול שחקנים שניסיתי לחקות וללמוד מהם כמו גראנט היל, פני הרדאווי, סקוטי פיפן, מייקל ג'ורדן. הדבר שהכי הדהים אותי היה אחרי שניצחתי בתחרות ההטבעות, האדם הראשון שבא להגיד לי כל הכבוד היה דוקטור ג'יי. אני בחיים לא אשכח את זה.
הוא היה אחד הגיבורים שלי. מודל לחיקוי. מספר 1 שלי. עד היום אני לא יכול להאמין כשאני רואה את התמונה שהצטלמנו אחרי התחרות. כשאתה חושב על דאנקים אתה חושב על דוקטור ג'יי.
מתי ידעת שאתה שם כדי להישאר?
כשזכיתי בתואר רוקי העונה. פול פירס וג'ייסון וויליאמס שיחקו גם הם ברמה גבוהה מאוד אז כשקיבלתי את הפרס, ידעתי ששיחקתי ממש טוב. גם כשקיבלתי הכי הרבה קולות בהצבעה למשחק האולסטאר, יותר מקובי, יותר ממקגריידי, שלוש שנים ברצף. בשנה האחרונה של מייקל ג'ורדן ידענו שהוא יפתח בחמישיה של האולסטאר. ויתרתי על מקומי עבורו. החברים ואני דיברנו על זה. "אתה מבין שקיבלת יותר קולות ממייקל ג'ורדן?" הרגשתי שאני כנראה בסדר.
נראה שויתרת על טבעת אליפות ואתה מתרכז בעזרה לצעירים בשלב האחרון של הקריירה שלך. האם זה נכון, ולמה?
אני עדיין חושב שאני יכול לשחק את המשחק ברמה גבוהה, ואם יש הזדמנות, אני אשמח לנצל אותה. לפעמים צריך להוביל על ידי דוגמה אישית. לפעמים זה עדיף על פני דיבורים. ככה זה עבורי. אני חושב שעכשיו יותר מתמיד אחרים צריכים לראות את זה קורה במציאות כדי שזה יהיה הגיוני עבורם. הם צריכים לראות את רמת המקצוענות הדרושה לפני שזה ייראה להם הגיוני. לפעמים נדמה להם שהם מקצוענים, אבל עד שהם רואים דוגמה שלמה של מהי מקצוענות, קשה להם למדוד את עצמם.
יש שחקנים שיצרת איתם קשר מיוחד ועכשיו אתה ה"ותיק" שלהם?
זה יגרום לי להישמע זקן אבל יש רוקיז שעזרתי להם ועכשיו הם הוותיקים בקבוצה שלהם. אני עדיין שומר איתם על קשר, מנסה לעזור להם להתמודד עם המעמד החדש שלהם בצורה טובה. ג'יי קראודר. ריאן אנדרסון. ברוק לופז. זה מגניב לראות אותם צומחים ולדעת שאני חלק מההתקדמות שלהם. אני לפעמים מתקשר לקראודר כשנראה לי שהוא קצת מגזים ומשוויץ, והוא אומר לי "אתה צודק, סבא, אתה צודק." אני נהנה מזה.
כל דבר שאני יכול לעשות כדי לעזור להם לשחק כמה שיותר ולקבל כמה שיותר כסף, אני בעד לעשות. אני מקבל מזה רק את הסיפוק של לעזור להם להגשים את החלומות שלהם, כמו שעשו עבורי. הם הסיבה שאני עדיין בליגה, מעבר לרמה בה אני משחק. הם לימדו אותי איך להיות חיובי בחדר ההלבשה, מחוץ למגרש. בשנה שעברה, באטלנטה, עדיין התייעצתי עם קווין וויליס על איך להיות השחקן הוותיק. חוץ מזה שאני הכי מבוגר, עדיין יש לי שאלות כדי לוודא שאני עושה הכי טוב שאני יכול.
יש דברים שלמדת במהלך הקריירה שלך שהיית ממליץ לדור הבא של השחקנים?
הרבה דברים. למשל, מדיה חברתית לא הייתה כשאני התחלתי את הקריירה שלי. זה הופך את כולם למודעים. קשה להזהיר מישהו כמו טריי יאנג כשהוא הופך לתופעה בכיתה י"א. זה עשוי לעזור להם להתמודד עם התקשורת כשהם מגיעים ל-NBA אבל זה גם עלול להפריע כי ב-NBA זה פי 10, ואני משתדל לעזור להם להיות מודעים, כדי שזה לא יפתיע אותם.