פרוויס שורט לא רק שיחק בהפועל תל אביב, הוא גם קלע ב-NBA בעונת 84-85 ממוצע של 28 נקודות, כולל שיא קריירה של 59. כיום הוא עובד בארגון שחקני ה-NBA, שם הוא עובד במחלקה שתפקידה לייצר לשחקנים שירותים כדי שיוכלו לזכות להשכלה טובה יותר, לדאוג להם לצד העסקי אחרי הקריירה ולהגן על הזכויות שלהם.

מי השחקן הוותיק שלך, ואיך התפתחה מערכת היחסים הזו?

קליפורד ריי ופיל סמית' לקחו אותי תחת חסותם, בעיקר קליפורד. אנחנו קרובים עד היום. הוא עדיין מנטור שלי ואני מעריך אותו עד מאוד. פעם לא היו תכניות מסודרות של חניכה וליווי. קליפורד, פיל, רוברט פאריש וג'ו-ג'ו ווייט לימדו אותי איך להיות מקצוען, מה צריכה להיות הגישה למשחק, איך לכבד אותו, להכיר את ההיסטוריה של המשחק, ולהבין שיש אנשים שמשלמים כסף שהם עבדו עבורו רק כדי לראות אותנו משחקים. יש לנו מחויבות לעשות את הכי טוב שלנו, כל הזמן.

ומהצד השני, חשוב גם לא להתעלם מהעובדה שהקבוצה שלך היא חלק מקהילה, וחשוב לדעת לתרום ולהשקיע בה. כשהייתי עם הווריורס בשנים הראשונות, למדתי מהמאמן שלי, אל אטלס. הוא היה השראה בדרך בה תרם לסביבה שלנו. אמרתי לעצמי "וואו, אם אני אהיה אפילו חצי מזה, אני אהיה בסדר."

יש שחקנים שיצרת איתם קשר מיוחד והפכת להיות ה"וותיק" שלהם?

סליפי פלויד למשל. כל שנה באים שחקנים חדשים, אז ניסיתי להעביר מהידע שלי, לשמש דוגמה חיובית. להיות מקצוען, להראות להם מה שאני למדתי מהאחרים. בזמני לא היו טלפונים ניידים, אז היינו פשוט מעבירים את הזמן אחד עם השני.

דיברתי עם אוסקר רוברטסון באחת השנים הראשונות שלי בליגה, והוא הדגיש כמה חשוב זה לתרום לקהילה ולהעביר הלאה את הדברים שאני לומד, ובעיקר להשאיר את המצב בליגה ובקבוצה טוב יותר מאשר שהוא היה כשהגעתי. אני חושב שזו הסיבה שה-NBA הגיע לאן שהגיע היום.

זה משהו שלא מדברים עליו מספיק. מעגל החיים הזה, הידע שנצבר ומועבר הלאה. וזה עדיין ממשיך. עדיין יש מנטורים ב-NBA, רק בצורה אחרת.

 ***

שורט העניק ראיון לוואלה! ספורט בו הוא מספר על הזמן שלו בישראל. בכתבה, תומר שטיינהאור, אז שחקן נבחרת בכיר, סיפר על הנוכחות של שורט בקבוצה:

"כששם גדול כזה בא, אתה חושש שהוא יתנשא על יתר השחקנים ולא יספור את המדינה שלנו, אבל פרוויס היה בדיוק הפוך: מאוד מנומס, מדבר איתך בגובה העיניים, מהמנהיגים השקטים שמיד מתחבבים על כולם. קלאסה של בן אדם, מענטש אמיתי. שום זכר של כוכב גדול שבא לקבוצה קטנה. הנוכחות של פרוויס עשתה את ההבדל", מספר שטיינהאור, "הוא משך הרבה אש. היה קלע אמיתי שלא מסר הרבה בקריירה שלו, אבל חיפש לעשות את הקבוצה שסביבו טובה יותר, ולא בא בשביל הסטטיסטיקה שלו. הוא בא בלי אגו, כדי להתנסות במקום חדש ולצבור חוויות, ונתן לנו הרבה יציבות וביטחון".

"שיחקתי עם עשרות זרים בקריירה, ולא היה אחד כמו פרוויס", אומר שטיינהאור, "באופי הוא היה מספר 1. הוא היה יוצא דופן".

‍

לעוד שחקנים שמספרים על הוותיקים שעזרו להם לחצו כאן.