מי השחקן הוותיק שלך, ואיך התפתחה מערכת היחסים הזו?

היו לי שניים, פיל הבארד וגרג קסלר. הם באמת לקחו אותי תחת חסותם. הם וידאו שהגעתי לאימון בזמן, שידעתי לאן אני הולך, הראו לי את המקומות החשובים בעיר, הראו לי איך לטפל בגוף שלי, איך לדאוג לעצמי. אי אפשר לתאר כמה הם היו חשובים לבסיס ההתחלתי שלי ב-NBA.

הכרתי את גרג לפני שהעונה התחילה, שיחקנו יחד בקיץ. במקרה, גרתי ברחוב הקרוב אליו. את פיל פגשתי בקיץ לפני שנבחרתי בדראפט, אז באמת היה לי מזל שכבר הכרתי את שניהם כשהגעתי לקבוצה. הם עזרו לי בהכול, מהרגע שהתעוררתי עד לרגע שהלכתי לישון, הייתי עם אחד מהם לפחות במשך כל העונה הראשונה שלי.

אילו דברים למדת מהם על המגרש?

למזלי, שלושתנו באנו ממכללות שבעיקר ניצחו, כולנו שיחקנו באותו קונפרנס (מחוז), אז איך לבוא מוכנים להתחרות במשחק ולדעת להכין את עצמנו להתחרות, זה ידענו, כי כולנו שיחקנו עבור מאמנים מוצלחים. זו בטח הייתה הקלה עבורם לדעת שהם לא יצטרכו לדאוג שאבוא ולא אהיה מוכן לשחק. תמיד הייתי מוכן.

עשו לך זובור בתור שחקן שנה ראשונה (rookie)?

התפקיד שלי היה לנקות את חדר ההלבשה לפני אימון ואחרי אימון. לוודא שכל המגבות היו בסל הכביסה, ששאבתי את הרצפה, ובמשחקי חוץ הייתי צריך להביא להם את העיתון ואת הקפה שלהם בבוקר. גם הייתי צריך לסחוב את מכשיר הוידאו בשביל אחד המאמנים. אלה היו החובות שלי בעונה הזו.

מה היה הרגע בו "התקבלת" ל-NBA?

בלילה של המשחק הראשון. שיחקנו מול מילווקי, שם שיחק אחד האלילים שלי, קווין באקנר. הוא לא הפסיד משחק בתיכון ולא הפסיד משחק במכללות. הייתה לו קריירה אדירה. המשחק הראשון שלי היה מולו ומול מילווקי, וחשבתי לעצמי "וואו, זה קצת יותר מדי". בסופו של דבר שיחקנו בסדר, וניצחנו את המשחק. זה היה הרגע הראשון שאמרתי לעצמי "וואו." עליתי לשחק מול קווין באקנר והרגשתי כמו בסרט.

(תומאס קלע 31 נקודות ומסר 11 אסיסטים לעומת 17 נקודות ו-8 אסיסטים של באקנר)

מתי ידעת שאתה שם כדי להישאר?

אף פעם לא ראיתי את עצמי ככה. רק הסתכלתי איך אפשר לעזור לקבוצה להתפתח ולזכות באליפות. זו הייתה המטרה היחידה שלי. זו הייתה המחשבה היחידה שלי. מהתיכון דרך הקולג', תמיד ניצחנו, אז המחשבה שלי בכניסה לליגה הייתה כזו, איך בתור קבוצה אנחנו הולכים לאתגר ולנצח את הטובים ביותר.

האם היו שחקנים שלקחת תחת חסותך בתור שחקן ותיק? מי?

כל רוקי שהגיע אלינו עבר אצלי, וכל שחקן שהיה שנה ראשונה בקבוצה, וגם היו אחרים בקבוצות אחרות. ג'ון סאלי, דניס רודמן, ג'ו דומארס. וידאתי שאני מלמד אותם מה שלימדו אותי. יש המון זמן לבלות יחד בארוחות ערב ובאימונים אז יש זמן ללמד, להראות.

למה היה חשוב לך לחנוך שחקנים ברחבי הליגה?

כי כך חינכו אותי. ראיתי את זה קורה בשנים לפני שהגעתי לליגה. ביל ראסל היה מזמין את ווילט צ'מברליין לארוחת ערב לפני שהם עלו לשחק זה מול זה על אליפות, מג'יק ואני היינו חברים כשגדלנו. ככה היינו בתור אנשים כשגדלנו, וככה עשינו. גידלו אותי בתור אחד שיודע לקבל ידע, אבל גם יודע לתת לכמה שיותר אנשים. זה היה התפקיד שלי, וזו כנראה הסיבה שבזכותה נבחרתי ליו"ר ארגון השחקנים כל כך הרבה שנים. ככה עשינו דברים.

איך הניסיון שלך בחניכת שחקנים עזר לך לאחר מכן בתור מאמן?

אתה יכול לתקשר עם שחקן, אבל צריך להבין איפה שחקן מבחינת מיומנות כדי להצליח ללמד אותו, וגם להבין מה רמת התקשורת שלו. בזכות זה ששיחקתי בעצמי, ידעתי מה קורה ברמה הרגשית, ובאילו מילים אפשר להשתמש בזמן שכזה. הייתי עמוק בתוך הספורט, ואז התחלתי לאמן, ומבחינת תקשורת, תמיד יכולתי למצוא את הזמן והמקום לפגוש את השחקן כדי להעביר לו את המסר של מה שצריך להיעשות באותו זמן.

יש משהו שלמדת מהוותיקים שלך שנשאר איתך מעבר לכדורסל?

העובדה שהם היו אדיבים ונחמדים אליי והקדישו לי זמן היה בעל ערך רב עבורי. הם לא היו חייבים להקדיש לי כל כך הרבה זמן. ניסיתי להעביר את זה הלאה – לתת להם זמן, אבל גם להיות נחמד בזמן הזה – בזכות מה שהחבר'ה האלה עשו עבורי.

‍

לעוד שחקנים שמספרים על הוותיקים שעזרו להם לחצו כאן.