לכל אחד יש שחקן ותיק שהוא פגש בשנה-שנתיים הראשונות שלו, כזה שעזר לו ולימד אותו איך הדברים עובדים. דניס סקוט נבחר רביעי בדראפט ה-NBA, היה בחמישיית הרוקיז ועשה קריירה ארוכה.
מי השחקן הותיק שלך, ואיך התפתחה מערכת היחסים הזו?
הראשון שעולה בדעתי הוא אוטיס סמית'. הוא היה מה שקראתי 'קול ההיגיון', כי בכל קבוצה יש חבר'ה שמנסים לעשות את הדברים הנכונים – לאכול נכון, להגיע בזמן, לנוח כמו שצריך – ותמיד יש את אלה שרוצים סתם לבלות. זה לא תמיד רע לבלות, אבל כשאתה שחקן שנה ראשונה (rookie), אתה מנסה למצוא את הדרך שלך וגם איזה שחקן ותיק ייתן לך את המידע המתאים כדי להצליח.
שמתי לב שאוטיס תמיד מגיע מוקדם. בא לקלוע, עשה טיפולים בעזרת קרח לרגליים, מתיחות –דברים שלקחתי כמובנים מאליהם כשהייתי בן 21-22, כי כשאתה צעיר אתה חושב שאפשר לרוץ ולקפוץ לנצח. ואז גם שמתי לב שותיקים אחרים שלא עושים את הדברים האלה מבצעים פחות טוב ממנו, כי הם לא הכינו את עצמם כמו שצריך.
ותיקים מראים לך איך להיות מקצוען ואיך זה בא לידי ביטוי במשחק שלך.
אילו דברים למדת ממנו על המגרש ומחוץ לו?
הדבר הכי חשוב היה ללמוד לנוח. אני חושב שאי אפשר להדגיש כמה זה חשוב. כמו שההורים שלך או הסבים שלך תמיד אמרו לך. יש זמן לכל דבר. זמן לבלות וזמן לנוח.
בדור הנוכחי, כל החבר'ה האלה בני 18-19 עם כל כך הרבה כסף, צריכים להבין את המצב. נכון, כיף לצאת ולבלות במסיבות, אבל יש גם זמן בו צריך לכבות את הטלפון, לסגור את המדיה החברתית, לשים את פורטנייט בצד ולהיות מוכן להתאמן.
מה היו המשימות שלך בתור שחקן שנה ראשונה (rookie)?
הייתי צריך להביא לאחד השחקנים את הקפה שלו כשהיינו במשחקי חוץ ולאחרים הייתי צריך להביא סופגניות. אבל רק בחוץ. באימונים במגרש הביתי הם לפעמים היו בועטים כדור לשורה ה-300 ואומרים לי ללכת להביא את זה, אבל הדברים שעושים מחוץ לבית מפריעים יותר, כי אולי אתה בעיר עם קצת משפחה, ואתה רוצה לפגוש אותם, והם אומרים "לא, קודם תביא לי את הקפה שלי ואת הסופגניות ואז תלך לפגוש אותם."
מה היה הרגע בו "התקבלת" ל-NBA?
שיחקנו מול בוסטון ולארי בירד בבוסטון גארדן. ממש לפני שהמשחק מתחיל הוא בא אליי ומגיש לי אגרוף, "מה המצב רוקי?", ואני חושב לעצמי "וואו לארי בירד האגדי דיבר אליי" והוא ממשיך "אתה תהיה על הספסל עוד כמה דקות."
נתתי לו מבט מבולבל "מה זאת אומרת אני אהיה על הספסל עוד כמה דקות?"
במהלך הראשון של המשחק, הוא מראה לי את הכדור, אני מנסה לתת מכה על הכדור, הוא מושך את הכדור אחורה, אני מבצע עבירה – והזריקה שלו נכנסת. "זאת העבירה הראשונה, בעבירה הבאה יורידו אותך לספסל ונתראה בתחילת הרבע השני."
אמרתי "אוקיי, אתה לא תעשה לי את זה שוב." בצד השני יצאתי על חסימה וקלעתי שלשה. רציתי לדבר אליו אבל רק הסתכלתי לכיוונו עם מבט של 'אני יודע מה אני עושה'.
בהתקפה הבאה הוא מקבל שוב את הכדור, עושה את המהלך שלו, זורק זריקה בנפילה אחורה, עבירה. "נתראה ברבע השני."
מתי ידעת שאתה שם כדי להישאר?
פול ווסטהד היה המאמן של דנבר, והם שיחקו כדורסל בקצב מטורף. קלעתי מולם שיא קריירה, 41 נקודות בשנה השנייה שלי. לא זרקתי המון לסל, פשוט הקצב היה גבוה והותיקים אצלנו ידעו למסור מעולה.
זו הייתה אחת הפעמים הראשונות בקריירה שלי שאם שחקן היה חם כולם המשיכו לחפש אותו. לפעמים בקולג' הייתי חם ואז החברים שלי לקבוצה היו אומרים משהו בסגנון "טוב, אתה חם, בוא נראה אם גם אני יכול להתחמם." ב-NBA רוב הפעמים כשמישהו חם הם ממשיכים למסור לו.
יש שחקנים שיצרת איתם קשר מיוחד והפכת להיות ה"ותיק" שלהם?
יש אחד, רויאל אייבי, לא ממש שיחקנו יחד. פגשתי אותו דרך חבר של חבר. יום אחד ראיתי אותו יושב עצבני ומבולבל. תפסתי אותו ואמרתי לו "חבוב, אם אתה רוצה קריירה ארוכה, תרים את הראש, תמשיך לעבוד, תמשיך להילחם, אף פעם אל תראה שאתה הולך לוותר."
עכשיו הוא מאמן, וכל פעם שאנחנו מתראים הוא אומר לי "שמע, השיחה הזו שעשית איתי בשנה הראשונה שלי? הצילה אותי. עזרה לי לעשות קריירה של 10 שנים ב-NBA ועזרה לי גם עם המעבר שלי לאימון."
מה המסרים שאתה מעביר לשחקני שנה ראשונה בתכנית של ה-NBA?
אנחנו מדברים איתם על הכול – עניינים כספיים, עניינים חברתיים, איך להתנהל בבית עם המשפחה – הכול. ה-NBA ואיגוד השחקנים מטפלים בכל הנושא ועוזרים להפוך מצבים שעלולים להיות רעים לאפשרויות ללמידה. הם מביאים שחקנים ותיקים שיכולים להגיד לצעירים "כשאני ישבתי כאן חשבתי שאני יודע הכול ולא הקשבתי, וזרקתי מיליונים של דולרים לפח."או "ישבתי כאן ולא הקשבתי, והתחיל ריב ענקי עם אשתי. " או "לא הקשבתי והעליתי משהו מטומטם לטוויטר."
ואני אומר להם "אם אתם מפשלים אנחנו עדיין נאהב אתכם, אבל אין תירוצים. אנחנו נותנים לכם את כל המידע בארבעה הימים האלה בצורה מרוכזת."