רוצים לדעת עוד על הספר? לחצו כאן.

לפרק השני - בתוך תבניות החשיבה - לחצו כאן.

לפרק השלישי - על יכולת והישגים - לחצו כאן.

לפרק הרביעי - על ספורט - לחצו כאן.

לפרק החמישי - על מנהיגות - לחצו כאן.

לפרק השישי - על מערכות יחסים - לחצו כאן.

‍

הורים.

אף הורה לא רוצה להזיק לילדים שלו או לחבל בהתפתחות שלהם. כולם עושים מה שעושים מתוך רצון אמיתי לעזור, להגן, לקדם ולפתח אותם.

הנה כמה דברים שהורים, מורים ומאמנים אומרים (ומה ההשפעה שלהם):

‍

הצלחת ללמוד את זה כל כך מהר! את כל כך חכמה! (אם לא תלמדי משהו מהר, סימן שאת לא חכמה)

את כזו מבריקה, את מסוגלת להוציא 100 בלי ללמוד בכלל! (מי שמבריק לא לומד, אם אלמד סימן שאני לא מבריקה)

מי שמקבל מחמאות רק על הצלחה יודע שאם ייכשל, לא יקבל מחמאות, ואולי אף ייחשב כישלון.

עדיף להחמיא על מאמץ ועל התמדה, על תרגול ועל למידה, על חיפוש פתרונות ואסטרטגיות, ללא קשר לתוצאה.

‍

מהירות ומושלמות הם האויבים של הלמידה. אם אנחנו מחמיאים על כך באופן ישיר או באופן עקיף (מספרים על אחרים שהם כאלה), אנחנו יוצרים ילדים בעלי תבנית חשיבה מקובעת. מה יקרה כשהם יצטרכו להקדיש מאמץ? למצוא פתרונות?

אם הם במקרה קיבלו מאיתנו משימה ופתרו אותה בקלות או בצורה מושלמת, אפשר להגיד להם משפט בסגנון של "אני מצטער שזה היה קל כל כך, לא התכוונתי לבזבז לך את הזמן, בוא נמצא משהו מאתגר יותר."

‍

אליזבת סיימה את התחרות הראשונה שלה בחלק התחתון של הדירוג, ללא מדליה. היא מאוד התאכזבה. מה כדאי להגיד לה?

1. לדעתי דווקא היית הכי טובה. (זה כמובן לא נכון, היא לא הייתה הכי טובה)

2. הגיעה לך מדליה אבל השופטים טעו. (העברת האחריות למישהו אחר לא תעזור לילדה להשתפר)

3. לא נורא, זה לא הדבר הכי חשוב בעולם. (אם היא לא זכתה זה לא חשוב?)

4. עם יכולת כמו שלך בטח תזכי בפעם הבאה. (שום דבר כזה לא מובטח לה)

5. עדיין לא הגיעה לך מדליה. (זה נכון, ואם היא תרצה לזכות בעתיד היא תצטרך להתאמן לפחות כמו האחרות, ואולי יותר, כדי שיהיה לה סיכוי)

- "יו, איזה דפוק אני."

- זה לא מה שאומרים כשהמסמרים מתפזרים.

- "אז מה אומרים?"

- אומרים "המסמרים התפזרו, אני ארים אותם."

ילדים לומדים את המסרים האלה מהמבוגרים בחייהם, והם מעבירים אותם הלאה עוד לפני שהם הופכים למבוגרים בעצמם. ילדים בגיל 3 מתנהגים לילדים אחרים בפעוטון כמו שההורים שלהם עצמם מתנהגים אליהם.

כשילד בעל תבנית חשיבה מתפתחת צריך לייעץ לילד אחר מה לעשות אם הילד האחר מתקשה בפיתרון בעיה, הוא מייעץ לו לנסות שוב, לחשוב על עוד אסטרטגיות, לשאול את המורה. ילדים יודעים ומבינים כבר בגיל צעיר מה התבנית שהמבוגרים בחייהם משתמשים בה.

‍

מורים ומאמנים.

איך מקדמים מישהו? סטנדרטים גבוהים ואווירה תומכת.

"אתם עוד תעשו דברים גדולים. אבל אתם צריכים לבוא לקראתי ולעזור לי לעזור לכם. אם לא תיתנו דבר מעצמכם, לא תוכלו לצפות לקבל דבר בתמורה. ההצלחה לא תבוא אליכם, אתם צריכים להגיע אליה."

‍

מורים רבים מסתירים את חוסר היכולת שלהם עצמם מאחורי אמירות כמו "אין לה את זה, אין טעם להשקיע בה זמן."

מורים רבים אומרים "אני הולך לשפוט את גודל הכישרון שלך." מבלי ממש לומר זאת.

מאמנים רבים מצדיקים מילים לא יפות ויחס מעליב כ"ניסיון להקשיח את האופי" של הספורטאים/ות.

מאמנים רבים רוצים שהספורטאי יצדיק את הגדולה שלהם על ידי ביצוע מושלם ונטול טעויות של ההוראות שקיבל.

מאמנים רבים נותנים מעצמם רק לספורטאים המובילים, ה"מוכשרים."

מורים גדולים מאמינים בהתפתחות האינטלקט והיכולות, ותהליך הלמידה מרתק אותם.

מורים גדולים אומרים "אני הולך ללמד אותך." מבלי שיש להם צורך לומר זאת במילים.

מאמנים גדולים לא יוצרים מצבי סטרס שלא לצורך ומאמינים ביכולת של הספורטאים להתפתח.

מאמנים גדולים יודעים שספורטאים ייטעו ויפסידו, והם מכינים אותם לכך מנטלית, בעוד הם ממקדים אותם במה שחשוב – המאמץ ותשומת הלב המושקעים.

מאמנים גדולים נותנים מעצמם במידה שווה לכל הספורטאים. דקות משחק הן לא המדד היחיד לנתינה של מאמן.

‍

קארים עבדול ג'באר, מגדולי שחקני הכדורסל בכל הזמנים, על ג'ון וודן, המאמן שלו במכללות.