השליטה במיומנות הפכה עם השנים למשהו שדומה לקסם עבור רוב האוכלוסיה. פעם אנשים היו מקדישים זמן רב ללמידת המקצוע שלהם, היום הם רוצים הכול מהר. אז איך הופכים למומחים? הספר מנסה לענות על השאלה הזו בדיוק.
האם יצירתיות, הכוח שמניע אותנו למצוא פתרונות ולפתור בעיות היא משהו שניתן לפתח, או לטפח?
למה זה מופיע אצלנו רק כשיש לנו דדליין או כשנוצר מצב מלחיץ במיוחד? האם אפשר להביא את התכונות האלו לידי ביטוי ולהפוך אותן למשהו שאנחנו משתמשים בו יומיום?
לפעמים נכנסים לחיים שלנו שיעמום, חוסר סבלנות, פחד ובלבול. אז אנחנו מפסיקים להתבונן סביבנו וללמוד.
במקרים אחרים אנחנו מתעניינים מאוד, מוכנים להקדיש שעות ואף ימים וחודשים כדי ללמוד מיומנויות חדשות, מרגישים חופשיים מפחד ומעזים להתנסות, וכך מתקדמים במלאכה בה בחרנו לעסוק.
להיות מאסטר = משמעת עצמית + רוח ילדותית.
השליטה במיומנות הפכה עם השנים, ובעיקר ב-20 השנים האחרונות, למשהו שדומה לקסם עבור רוב האוכלוסיה. פעם אנשים היו מקדישים זמן רב ללמידת המקצוע שלהם, קודם בצורה פסיבית, ולאחר מכן בתור עוזר או שוליה, עד שהיו נפרדים מהמורה או המנטור שלהם ויוצאים לדרך עצמאית.
כיום מצפים לשרירי בטן ב-5 דקות ביום, הפחתת משקל ב-20 דקות ביום, עבודה מכניסה מהבית בשעתיים ביום... ושלל פתרונות קסמים.
זה לא אמיתי.
הרבה מאוד ילדים בעולם שלנו מתחילים לעסוק במשהו ולא ממשיכים. ההבדל ביניהם לבין כל מוצארט או טייגר וודס, הוא שהם לקחו את תחום העניין שלהם, פגשו מישהו שיכול לעזור להם לפתח את הכישורים שגורמים להם תשוקה כזו גדולה והמשיכו לעשות. מבחינתם, זה הדבר שהם נולדו לעשות.
פעם לא הייתה אפשרות לכולם למצוא משהו שהם עשויים להיות מומחים בו.
אם נולדת אישה, או היית ממעמד נמוך או מאזור מסוים במדינה, לא יכולת לבחור. עשית מה שאמרו לך או מה שההורים שלך עשו.
ברוב המקומות בעולם, זה כבר לא המצב.
*****
כדי להפוך להיות מומחה במשהו ולשלוט בו, יש צורך בהרגשת חיבור חזקה לתחום, תשוקה ואהבה לנושא.
מי שמתחיל ללמוד בעזרת מניע של כסף, תהילה, תשומת לב וכו', לא יחזיק מעמד.
האנשים המצליחים ביותר הם בעלי גריט - שילוב של תשובה ושל יכולת התמדה.
אחרי שהשגת שליטה בבסיס, יש שתי אפשרויות:
הראשונה – לצמצם, להתמחות, לדעת יותר ויותר על תחום הולך וקטן, כדי להיות המומחה מספר 1 בתחום שלך.
הספר PEAK - שכתב המומחה מספר אחת למומחיות אנדרס אריקסון - מדבר בדיוק על זה.
השניה – להתרחב, להרחיב אופקים, למצוא תחומים קשורים לתחום בו השגת שליטה, ולהתחיל להתפתח גם בהם.
הספר RANGE - שכתב דיויד אפשטיין, אחד מהמבקרים היותר גדולים של אריקסון - דן בזה.
לחצו כאן כדי להבין יותר טוב מה חשיבות המגוון בתהליכי הלמידה שלנו.
אנחנו לומדים מהתרבות סביבנו כשאנחנו צעירים. איך השפה עובדת, איך מתנהגים, איך מתקשרים עם אחרים.
בהמשך החיים הדגש עובר להיות על למידה מספרים.
לאן נעלמה הלמידה מאחרים במהלך חיינו?
להיות עוזר, להיות שוליה, להיות זה שעומד מהצד, מקבל משימות קטנות שגדלות בהדרגה.
המטרה של להיות חניך או שוליה היא לא מעמד, לא תפקיד או כסף, לא תואר או תעודה, אלא הטרנספורמציה שלך – של המוח, של האופי – הטרנספורמציה הראשונה בדרך לשליטה ולמומחיות.
אם כך, איך משיגים שליטה בתחום מסוים והופכים להיות מומחים?
החלק הראשון:
התבוננות. באחרים, בקשרים ביניהם, בסביבה, באיך דברים נעשים. לא למשוך תשומת לב, לא לנסות להרשים. רק להבין איך דברים קורים ולאסוף מידע.
החלק השני:
העשייה עצמה, וככל שהיא מתקדמת ומתפתחת, היא הופכת להיות קלה יותר ומהנה יותר.
רכישת מיומנות יכולה לפעמים לשעמם.
מי שעובר את השלב הזה יצליח לשלוט במיומנות, וככל שהיא תהפוך אוטומטית, יהיה יותר קל ללמוד מיומנויות נוספות.
החלק השלישי:
התנסות. לקחת על עצמך פרויקט, לעשות משהו שיחשוף אותך לביקורת, לשיפוט חיצוני.
ההתנסות והביקורת יאפשרו לך לדעת איפה מקומך ביחס למה שרצוי, ומה עוד יש ללמוד עד השגת שליטה במיומנות.
בנוסף, אפשר בשלב הזה ללמוד איך התגובה שלך לביקורת, ולהשתפר גם בכך.
וגם, אנחנו צריכים מנטור.
למה?
כי יש מישהו שכבר עשה, כבר היה שם, יודע מה דרוש, יודע איך אפשר להגיע לשם. הוא לא ייתן לך קיצורי דרך – יש עבודה לעשות וזה אחריותך – אבל הוא יכול לייעל את הלמידה ולמקד אותה.
איך מוצאים מנטור?
יש לבחור מישהו/י שיכול (ורוצה) לעזור לכם ללמוד, ושיש משהו שאתם יכולים לעזור לו בו. אולי ארגון המשרד או המחסן, אולי העברת ציוד ממקום למקום, אולי סיוע במטלות מסוימות.
איך משתמשים במנטור?
כדאי לשאול ולברר על הדרך, לא רק על התוצאות. לראות איך עושה את הדברים ולא רק מה עושה. להשתמש ברעיונות שלו כדי לפתח רעיונות משל עצמך. ליצור מערכת יחסים דו כיוונית, כזו בה יש דיאלוג בינך ובינו.
איך נפרדים ממנטור?
יש כאלה שלא ירצו בכך. יספרו לך למה כדאי להישאר. עם זאת, הזמן יחלוף ויגיע הרגע להיפרד. אם בחרת מנטור שרוצה בטובתך ולא רק השתמש בך ככוח עבודה זול, הפרידה לא תהיה פרידה, אלא שמירה על קשר מרחוק – מקצועי וגם בין-אישי.
One repays a teacher badly if one remains only a pupil. –Friedrich Nietzche
