סמואל ל. ג'קסון הוא מהשחקנים האהובים עליי. בקורס מרתק באתר מאסטרקלאס הוא משתף תובנות מהקריירה שיכולות להתאים כמעט לכל תחום בחיים.
כמו שוודאי הבנתם, אני נהנה ללמוד. אני מקווה שיום אחד זה גם יעזור לי לפרנס את המשפחה שלי.
סמואל ל. ג'קסון הוא אחד מהשחקנים שאני יותר אוהב לראות ולאחרונה, בחסות הבידוד שגרמה הקורונה, השתתפתי בקורס באתר MASTERCLASS בו הוא מספר ומתאר דברים שחשוב לדעת כשמשחקים.
כרגיל, אני מביא תובנות שאני חושב שאפשר ליישם גם לתחומים אחרים בחיים:
מערכת יחסים עם במאי.
אם הבמאי לא בא לדבר איתי בסוף הסצנה או נתן הערות, אני לא מניח שהוא מתעלם ממני, או כועס. הוא כנראה קיבל ממני מה שהיה צריך. וזה בסדר. אמשיך לעשות מה שאני עושה.
הבמאי לא תמיד צודק. לפעמים אפשר להגיד שזה לא עובד. לפעמים צריך להגיד לו לא. כי הוא יהיה בחדר העריכה ואני לא.
לפעמים במאי יגיד לך משהו מעורר השראה או משהו שלא חשבת עליו, או שיסב את תשומת לבך למשהו שהיה מובן מאליו שיגרום לך לחקור את הדמות או את השורה הבאה ולהשתפר.
יש שלושה סוגים של במאים:
1. כאלה שמצלמים: הם יעזבו אותך בשקט, ואתה יכול לתת להם מה שאתה רוצה.
2. כאלה שיש להם מזל שהם שם.
3. כאלה שכותבים ומביימים: לפעמים הם יודעים מה כתבו, ולפעמים לא... אני לא תמיד מדבר כמו שחשבת שאדבר. אני לא תמיד מתנהג כמו שחשבת שהדמות תתנהג. אני בעד שיחה בונה. זה בסדר לבדוק כיוונים שונים. הבמאי הוא הבוס? אולי, אבל הבאת אותי מסיבה מסוימת. הבמאים החכמים יודעים שרוב הצוות היה ביותר סטים של סרטים מאשר הם. תן לאנשים לעשות מה שהם יודעים. הם יעזרו לסרט.
להיות חלק מצוות.
האווירה על הסט שונה בהתאם לתקציב =]
בסרטים קטנים יש אווירה יותר משפחתית, כולם שם כי הם מכירים מישהו שמעורב.
אני משתדל להכיר את כולם, לייצר אווירה טובה, אני לא צריך להיות מפוקס עד שהסצנה מתחילה. יש כאלה שכן וזה בסדר.
בסרטים של טרנטינו משאירים את הטלפון הנייד מחוץ לסט. יש מוזיקה, טרנטינו מספר סיפורים שקשורים. משתדלים שכולם ירגישו קשורים ומחוברים. תעזור לאחרים להרגיש כמו שאתה תרצה להרגיש.
"תיזהר מהאצבעות שאתה דורך עליהן כיום, הן אולי מחוברות לתחת שתצטרך לנשק מחר."
חשוב לי להיות מוכן עם השורות שלי ושל אחרים, ולהיות בזמן. חשוב לי שאחרים יהיו ככה גם. אם מתחילים ב-7:00 אוכלים סנדביץ' ושותים קפה לפני זה.
יש לי אחריות מקצועית ואני משתדל לשמש דוגמה אישית. אני לא מבולבל. אני יודע מה אחריותי. לא מבזבז זמן של אנשים. זמן שווה כסף. לא צריך סתם לצלם עוד טייקים. אני עוזר גם לעורכים, כדי שהם יוכלו לעשות את התפקיד שלהם בצורה יותר טובה.
איך משתפרים בתור שחקן, בתור אדם?
לשבת בפארק. לראות אנשים אוכלים ומתקשרים במסעדה. מוזיאון. הופעות ריקודים. מקומות בהם אנשים הם לא כמוך. מקומות שאתה לא מסתובב בהם בדרך כלל. סרטים בשפה שאתה לא מכיר. לקרוא. זה מרחיב אופקים. אתה לומד דברים על חיים של אחרים.
לנתח הופעות בסרטים או בתיאטרון של שחקנים אחרים, או בתרבויות אחרות. להבין למה השחקנים הגדולים הם הגדולים: לצפות בהם, לנסות לשלב אלמנטים מתוך מה שהם עושים אצלך.
לצפות בעצמך. אתה אוהב מה שאתה רואה? אתה גאה במה שעשית? האם מה שרצית להביע כדמות הזאת עבר?
אודישן.
גם השחקנים הטובים ביותר והנחשבים ביותר ממשיכים להגיע לאודישנים.
הם יודעים מה הם רוצים לראות באודישן. לא בטוח שאתה צריך להגיד שום דבר.
כשנכנסים הם רוצים לדעת שלמדת את זה (אתה לא צריך להגיע עם חתיכת דף ביד) ויצא לך לחשוב על זה ולהשקיע בזה זמן.
הביצוע צריך להיות אנרגטי, כך שבחרת בחירות אמיתיות כשחשבת על הדמות.
כשאתה מסיים הם צריכים לרצות לצאת מהחדר יחד איתך. תהיה עד כדי כך מעניין.
אל תאלתר, אלא אם כן ביקשו ממך.
חוקים לאודישן:
אל תלבש תחפושת או מדים. יש להם מישהו שזה תפקידו.
תלמד את התפקיד בעל פה. אם לא כדי לקבל אותו, אז מתי...?
עומק רגשי. לא הכול חייב להיות שחור או לבן. תבקר בכל הקשת של הרגש המסוים, לא רק בקצה שלה.
תהיה מנומס. תקשיב. אם מבקשים ממך משהו, בצע את זה. תהיה מוכן ואל תהיה מופתע מדברים שאתה מתבקש לעשות. אל תגיד להם שהדמות שלך לא תעשה את זה, כי אתה צודק: הדמות שלך לא תעשה את זה, כי הם לא ייקחו אותך לעבודה...
ותגיע בזמן. תגיע קודם.
קריירה.
הצטערתי בשביל מי שלא לקח אותי, היה יכול להיות להם סרט או מחזה טוב יותר איתי.. לא כל תפקיד הוא עבורי, כי אחרת הייתי מקבל את כולם. אם יש מישהו שזה מתאים לו, תנו להם לדעת שהתפקיד פנוי. זה יחזור אליכם. תהיה אתה, הכי טוב שאתה יכול. הם יזכרו שעשית עבודה טובה ואולי תפקיד אחר יצוץ. תמיד עדיף להופיע, גם אם זה אודישן. תהנה.
כל פעם שאתה מופיע לפני מישהו, מישהו שופט אותך.
זה שמישהו אמר שהתפקיד שלך, זה לא אומר כלום. זה שאומרים על מישהו שהוא רק פה כדי להקריא, זה לא אומר כלום. תמיד יש אפשרות נוספת.
כל הזדמנות לשחק היא הזדמנות טובה. ברור שאני אשחק כמה שיותר.
ההזדמנות שלך תהיה מלהיות במקום הנכון בזמן הנכון. זה מזל. צא החוצה ותגרום לדברים לקרות.
אם מישהו רוצה שתשחק תפקיד מסוים, אתה לא חייב, רק תזכור שאנשים צריכים לראות אותך משחק. רוצים שתהיה שודד? תהיה השודד הכי מעניין שאתה יכול. אל תימנע ממשהו.. תשנה את התכלית שבשבילה אתה שם, ותעשה מה שצריך כדי שאפשר יהיה לתת לך את ההזדמנות הבאה. שיגידו לעצמם וואו לא ציפיתי שזה יהיה ככה!
כל דבר מוביל לדברים אחרים. אי אפשר לדעת. אולי מחכה לי תפקיד אחר עם אותו במאי או אותו כותב.
אתה תמיד יכול לשנות את עצמך, גם אם אתה תמיד מקבל את אותו תפקיד. או שתמצא סוכן אחר =]
הרגעים הכי טובים שלך יכולים להישאר על רצפת העריכה. אתה תמשיך ללמוד את התפקיד הכי טוב שאתה יכול ולבצע את התפקיד הכי טוב שאתה יכול. מה שהעורך בוחר להשתמש בו לא תמיד תלוי בך.
קשה לבחור בחירות קריירה. אני בוחר מה שיעשה לי כיף, מה שיעניין אותי. סרטים שיהיה לי כיף לראות את עצמי משתתף בהם. אני לא רודף אחרי אוסקר. אני אשתתף בקינג קונג כי אנשים רוצים לראות קינג קונג.
אני מתחיל לקבל עכשיו פרסי מפעל חיים. מה, נגמרה לי הקריירה? =]
אני שמח שהצלחתי לעבוד הרבה ולעבוד בצורה תכופה מספיק כדי לבדר הרבה אנשים.
סטנדרט.
גם כשאתה מבוגר, אתה צריך מישהו שיציב רף עבורך. בגיל מסוים זה היה ציונים כלשהם. מי הציב את הרף? הורים, מורים.
יש אנשים שיש להם ציפיות ממך, לכן הם שכרו אותך. לשחקנים האחרים יש ציפיות ממך. למי שכתב יש ציפיות ממך שתחייה את הדמות שלך. למי ששילם כסף והגיע לצפות בך יש ציפיות ממך לבדר אותו. אתה צריך לעמוד בהם.
כדי לקרוא את חלק 1 של המאסטרקלאס עם הסופר מלקולם גלדוול לחצו כאן.