סגנון למידה מועדף לא קיים. אפשר ללמוד בכל מיני דרכים.
זה חלק 6.
סגנון למידה מועדף זה לא דבר שהוכח מחקרית, ואמונה בו יכולה להפריע לנו ללמוד.
אנחנו יכולים ללמוד ביותר מסגנון אחד. אנחנו יכולים להוסיף סגנונות לארגז הכלים שלנו. וכמובן, זה משנה מי מלמד, מתי ואיזה נושא.
למשל, תלמידים לומדים שירה יותר טוב כשההוראה מתרכזת בסגנון מילולי. למה? כי שירה היא, ובכן, תחום מילולי…
זה משנה מה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו.
אם אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו עצלנים, אנחנו נאפשר לעצמנו לעשות פחות.
אם אנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו טובים בלמידה רק מהסברים, לא נאפשר לעצמנו ללמוד מדוגמאות.
וגם אם אנחנו דיסלקטים, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לקרוא. פשוט צריך למצוא דרך אחרת לעשות את זה.
בנוסף, יש משמעות למבחנים שבודקים מה אנחנו יודעים ומה למדנו.
אם המבחנים מעוצבים בסגנון מסוים ואנחנו למדנו בסגנון אחר, אנחנו נבצע פחות טוב במבחן, ללא קשר להעדפה או ליכולת שלנו.
ובכל מקרה, מבחן הוא רק נקודה בזמן. הוא לא מצביע על פוטנציאל ללמידה או על יכולת להתפתח.
עוד על משמעות המבחנים שבודקים אינטליגנציה בגיל צעיר - בלחיצה כאן.
אינטליגנציה מוצלחת מורכבת משלוש יכולות:
יכולת לנתח בעיות
יכולת להיות יצירתי (כלומר למצוא פתרונות במצבים חדשים)
יכולת להתאים את עצמנו לדרישות החיים כדי שנוכל לבצע מה שצריך.
הרהור עצמי ותיעוד מסקנות - מה הצליח, מה עדיין לא ומה נעשה אחרת בפעם הבאה - הוא כלי חשוב ביכולת הלמידה שלנו וטוב נעשה אם נשתמש בו יותר.