הילדים של היום לא זקוקים לתזונאי ולמאמן כושר אישי. הם צריכים הורים שמכינים להם אוכל מתאים ולצאת לשחק בחוץ. הילדים של היום צריכים פחות זמן מסך ויותר זמן בחוץ. כן, גם אם הם עלולים ליפול מעץ.
אתמול נתקלתי שוב בפוסטר מגניב באנגלית וזה התרגום שלו:
מי שזז הכי לאט הוא השוער
מי שהכדור שלו מחליט מי משחק
מקבלים פנדל רק אם השחקן שנפצע מקלל המון
המשחק נגמר רק כשכולם עייפים
לא משנה בכמה אתם מובילים, המשחק ייגמר ב"גול מנצח"
אין שופט
אם לאף אחד אין כדור גם בקבוק יספיק
אם אתה אחרון בכוחות זה מרגיש כאילו אין לך סיכוי בחיים
כדור שנתקע מתחת לאוטו זה החלק הכי מפחיד בחיים
כשהבעלים של הכדור מתעצבן נגמר המשחק
וזה הזכיר לי:
פעם היינו משחקים כדורסל או מחניים בהפסקות, עוברים לחוג כדורסל אחרי בית ספר, ביום שלא היה חוג כדורסל היינו הולכים לאתלטיקה או לטניס, מסיימים והולכים לבריכה (שם גם היינו משחקים כדורגל או כדורסל).
הרשת החברתית שלנו נקראה אז "בחוץ".
הילדים של היום לא זקוקים לתזונאי ולמאמן כושר אישי. הם צריכים הורים שמכינים להם אוכל מתאים ולצאת לשחק בחוץ.
הילדים של היום צריכים פחות זמן מסך ויותר זמן בחוץ. כן, גם אם הם עלולים ליפול מעץ.
הם צריכים חשיפה לסוגי ספורט שונים, הם צריכים שהעונה שלהם תיגמר מתישהו, הם צריכים לטפס על עצים, לזחול בחול, לטפס על גבעה או הר, ללכת ברגל למגרש, ללכת לישון בשעה 21:30, לשתות מים, ושהמאמנים שלהם יעזרו להם לפתח אהבה למשחק ומשמעת ויעזבו אותם בשקט לפעמים.
