כשגלעד ואני אימנו יחד, חלקנו תשוקה לדמויות מעוררות השראה מעולם הספורט בכלל וכדורסל הנשים בפרט. אחת מהדמויות האלה היתה פאט סאמיט. מאמנת המכללות האגדית (יהיו שיגידו הגדולה ביותר) שהלכה לעולמה בשנת 2016 בשל מחלת אלצהיימר.

החזון והאני מאמין של קואצ' סאמיט כלל סדרה של 12 ערכים או נקודות ציון משמעותיות אליהם גלעד ואני מיד התחברנו והחלטנו להדפיס לכל שחקנית רשימה דומה.

‍

לפני כמה ימים גלעד שלח לי במייל שוב את ה-רשימה של סאמיט ושאל אותי אם ארצה לכתוב משהו על כל אחד מהסעיפים ברשימה.

אז הנה לכם, הרשימה המקורית של ה-Definite Dozen מנקודת מבט של כמה מאמנות ששאבו הרבה השראה מקואצ' סאמיט.

‍

1. Respect Yourself and Others.

חן לביא:

כמאמנת לערך כבוד ישנה משמעות רבה בעיני. בעיקר בכל הנוגע ליחסי האמון שלי עם השחקנית. אני חושבת שכדי להצליח להשפיע באמת על השחקניות שלי וכדי להוביל אותן להישגים עליי לכבד אותן כאינדבידואל. משמעות הדבר היא בראש ובראשונה שלמילה שלי תהיה ערך. שאפשר יהיה לסמוך עלי. באופן כזה הקשר הוא בריא יותר, משמעותי יותר ובאמצעותו ניתן ליצור יחסי אמון ובהמשך להגיע להישגים. שאלו אותי לאחרונה, מה הסיפוק שלי כמאמנת ליכולות גופניות. איפה אני קוצרת את ההצלחות שלי. האמת היא שיש לא מעט. אבל הסיפוק העיקרי שלי מצוי ביחסי האמון שבניתי ומאפשרים לי להוביל את השחקניות שלי למטרות שלהן ולמטרות של הקבוצה כשהן בוטחות בי ובדרך שלי.

‍

2. Take Full Responsibility

דניאלה ראובן:

מאז תחילת דרכי כמאמנת שמתי לעצמי את נושא האחריות כערך עליון – אני לוקחת אחריות מלאה על ההכנה שלי לאימון, על הקצב של האימון, אפילו על כך שהשחקניות שלי לבושות כמו שצריך לשעה וחצי של עבודה קשה. אין לי ספק שאם אפילו לרגע אחד לא אהיה אחראית לפן כזה או אחר באימון, אז לא תהיה לי שליטה עליו – ואם אין לי שליטה זה לא יקרה כמו שאני רוצה שזה יקרה. אותו דבר בדיוק, לא מילימטר פחות, אני מצפה מהשחקניות שלי.

אחריות של שחקנית בראש ובראשונה באה לידי ביטוי במקצוענות שלה: הגעה לאימון חצי שעה לפני הזמן כדי להיות מוכנה מנטלית, חימום ומתיחות דינאמיות כדי לא להיפצע, ביגוד מתאים ופוקוס מלא לאימון. אם בסוף האימון את באותו מקום של תחילת האימון אז בזבזת לך ולי את הזמן. את אמורה להיות טובה יותר, חדה יותר, מאומנת יותר - תתני את המקסימום שיש לך ואז אחרי זה לא תתחרטי שלא עשית הכול כדי להצליח. חבריו של כריסטיאנו רונאלדו, שלא מוכן אפילו לרגע לא להיות הכי טוב בעולם, מספרים עליו תמיד אותו סיפור: הוא מגיע לאימון ראשון והולך אחרון – זה מה שהופך אותו למה שהוא.

אחריות באה לידי ביטוי גם בהכרת היתרונות והחסרונות שלך כשחקנית – אם לא תדעי למקסם את מה שאת טובה בו ולשפר את מה שטעון שיפור, לא תצליחי לעמוד ביעדים האישיים והקבוצתיים שלי. אם את לא פיזית מספיק תעבדי על תרגילי כוח מחוץ לשעות האימון, אם את קולעת עונשין באחוזים לא מספיק טובים תישארי אחרי האימון לזרוק 150 זריקות ברציפות. מה שבטוח, אל תבלי את כל זמן האימון והזמן לאחר האימון באזור הנוחות שלך עם סטפ-בק נוצץ של ג'יימס הארדן בזמן שהשמאל שלך לא מספיק טובה – רק מי שיוצאת מאזור הנוחות שלה משתפרת.

השחיין האגדי מייקל פלפס, שזכה בשמונה מדליות באולימפיאדה אחת (שיא)) סיכם במשפט אחד את העבודה על האלמנטים הדורשים שיפור: "לא הצלחת? זה לא מעניין אף אחד. פשוט תקום ותנסה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם – לא משנה כמה ניסיונות תצטרך".

אחריות לעניות דעתי גם היא מילה נרדפת ללקיחת סיכונים – כולנו מכירים את המשפט "רק מי שמעז מנצח". זה לא מסתכם רק במילים יפות ובמשפטים של מס שפתיים, להסתכן משמעו לדעת שיש סיכוי לא רע שמה שתעשי ייגמר בכישלון – וזה לא פשוט. אז איך בכל זאת מסתכנים? מהיכן שואבים את האומץ? קודם כל מקטינים את טווח הטעות או את הסיכוי לכישלון למינימום. אם את צריכה לקחת שלשה בתנאי לחץ בסוף המשחק, את צריכה לחוות את אותו דבר קודם לכן באימונים או במשחקי האימון – אפילו אם את יודעת שהזריקה לא תמצא חן בעיניי כולם. ככל שתדמי מצבי משחק באימונים שלך כך תגיעי מוכנה יותר והסיכון שלך דינו להשתלם – זו חלק מהאחריות שלך לשים את כל הביצים של הקבוצה שלך בסל אחד. מייקל ג'ורדן, הווינר הגדול ביותר בכל הזמנים ידע שהוא צריך לקחת סיכונים כל הזמן כדי להביא לעצמו בסופו של דבר שישה תארי NBA: "החטאתי מעל 9000 זריקות בקריירה שלי. הפסדתי כמעט 300 משחקים. ב-26 הזדמנויות סמכו עלי לקחת את הזריקה המכרעת במשחק...ופספסתי. נכשלתי שוב ושוב ושוב בחיי, וזו בדיוק הסיבה להצלחתי". הוא אגב לא החטיא את סל האליפות של ליגת המכללות למשל...

לסיום, אני חייבת לומר בכנות את החלק הקשה של האחריות – האכזבות ותחושות הקשות כאשר כל דבר שלילי שקורה הוא באשמתך. אני מודה, זה לא קל, אבל השחקנית היחידה שלא מתאכזבת היא זאת שלא משחקת. האחריות האישית היא מחייבת ונוקשה, אבל היא גורמת לנו כל הזמן להשתפר וכשאנו מצליחות אנו מבינות שהעבודה הקשה נשאה פרי, וכמה זה מרגיש טוב כשאת יודעת שאין אפילו חלקיק קטן בהצלחה שלך שנבע ממקריות. זה הכול את ורק את. אני יכולה לבקש מהשחקניות שלי אפילו מילימטר אחד פחות?

‍

‍

3. Develop and Demonstrate Loyalty

חן לביא:

הלויאליות חשובה מאוד במסגרת הקבוצה והיא אבן יסוד להצלחתה. יחסי אמון בין אנשי הצוות כמו גם גיבוי והגינות האחד כלפי השני הם הכרחיים בעיני. יש לכך השלכה ישירה על השחקניות. אני יכולה להמשיל את זה לערך המשפחה. הורים שמתנהלים בלויאליות וחזקים מאוד ביחד, ישדרו זאת לילדיהם. כך גם במסגרת הקבוצה. ברגע ש"הראש" שקט ויציב, השחקניות יכולות לעשות את העבודה שלהן בצורה טובה יותר, מבלי "לבדוק גבולות". כתוצאה מכך כל פרט בקבוצה פנוי להתעסק בתפקידו וה"מכונה" עובדת טוב יותר.

‍

4. Learn to Be a Great Communicator

 קטיה אברמזון:

תקשורת היא אחת המיומנויות החשובות ביותר ויכולה לקרב אותך להצלחה. כמאמנת את צריכה לזכור שכל שחקנית ושחקן שונים זה מזה ואת צריכה למצוא את הדרך שלך אל כל אחד מהם. תקשורת דורשת לדעת להעביר מסרים לאנשים אבל גם לדעת להקשיב. מנהיגה (מאמנת או שחקנית צריכה לדעת לגרום לנקודה שלה לעבור אל הקבוצה וגם לכל שחקנית בנפרד. הקשבה מצד המאמנת יכולה להיות לבעיה של שחקנית כדי לעזור לה או להצעה של שחקנית כדי ללמוד ממנה.

מאמנים ומאמנות שמתקשרים בפתיחות עם שחקנים או שחקניות שלהם, מדגימים עבורם אינטראקציה אפקטיבית על ידי כך שהם מדברים באופן ישיר ומקשיבים לדעות אחרות.

אני מאמינה שאם את מדברת באופן ישיר לשחקנים שאת מאמנת הם יבטחו בך יותר.

תקשורת חיובית היא חלק משמעותי בהצלחה. שחקניות ושחקנים צריכים לשמוע מה הם עושים היטב, ולא רק מה לא טוב - הם חייבים לקבל משוב חיובי.

אם את/ה ספורטאי/ת עליך ללמוד לתקשר עם המאמנ/ת שלך כדי לדעת שהמסר עובר לשני הכיוונים, אפשר לעשות את זה במילים או בתקשורת לא מילולית - קשר עין, הנהון ועוד. 

‍

5. Discipline Yourself So No One Else Has To

קטיה אברמזון:

הכול מתחיל בך. את צריכה להיות מוכנה יותר ומרוכזת יותר. משמעת צריכה להיות חלק מהכול. בלעדיה את לא יכולה להשיג את המטרות שלך. זה מתחיל בדברים קטנים (כמה את ישנה, האוכל שאת אוכלת, איך את מתאמנת, איך את מכינה את עצמך).

משמעת בספורט נותנת לך את הכוח לדבוק בהחלטות שלך ולהשלים אותן. את צריכה לשלוט בעצמך בדברים כדי להימנע מדברים שלא חשובים עכשיו ולהתמקד במה שחשוב לך ברגע הזה.

כמאמנת את צריכה משמעת בדיוק כמו שהספורטאיות שלך צריכות. את נותנת להן דוגמה והן יעשו מה שאת תעשי. אני מציבה לעצמי מטרות (קודם במחשבה ולאחר מכן במציאות) וגם לקבוצה שלי, וכדי להשיג אותן אני צריכה להיות ממושמעת כי זה מה שיעזור לי להשיג אותן. יהיו עליות וירידות בתור מאמנת, בתור ספורטאית או בתור קבוצה, אבל המשמעת תעזור לדחוף קדימה יום אחרי יום.

‍

6. Make Hard Work Your Passion

ירדן עיבל:

לתשוקה הגדרות רבות:

"תשוקה היא רצון עז להיות, לעשות, לחוות או להשיג משהו".

"תשוקה היא הרצון להשיג דברים שחפצים בהם ובכך להגיע להרגשה של מיצוי עצמי."

יש שיגידו שהתשוקה היא מהותו של האדם.  

עבורי תשוקה היא לעשות את מה שאתה עושה - מכל הלב.

התחלתי לאמן כי הרגשתי שמשהו בפנים בוער בי.

עד אותו שלב הרגשתי תחושות דומות רק כשחקנית פעילה על הפרקט. אבל משהו הרגיש לי אחרת הפעם... איזשהו דחף בלתי מוסבר להוביל חבורה של נערות / ילדות אל עבר המטרות והחלומות שלהן.

היום אני יודעת להגיד שתשוקה הייתה נקודת ההתחלה להכול. תשוקה אמיתית ועמוקה, כזו שאי אפשר לזייף או להתכחש לה.

אני מאמינה שבכל דבר שאנחנו עושים בחיים ומאמינים בו באמת, הדרך צריכה להיות מלאה באנרגיות והתלהבות.

להצליח להעביר בכל יום מחדש לבנות שהאהבה למשחק, התשוקה והלהט לא פחות חשובים מלייאפ כזה או אחר שקלעתן.

תאהבו את מה שאתם עושים, תתלהבו ממה שאתם עושים...

תהיו מלאי אנרגיות ותשוקה למקצוע שלכם. תעשו מכל הלב. לא מכירה דרך אחרת להצליח ולהנות מהדרך.

"שום דבר גדול בעולם, לא הושג מעולם בלי תשוקה."

‍

החלק השני - מחר.

לציטוטים ומחשבות מתוך הספר תנו לחיצה כאן.