אנחנו נוהגים להתעלם מהסיכויים כשמדובר במקרים פרטיים.
לפרק הקודם מתוך לחשוב מהר, לחשוב לאט לחצו כאן.
מה נותן לנו יותר תקווה?
א. 3 מכל 10,000 ילדים יהפכו להיות ספורטאי מקצועני.
ב. 0.03% מכל הילדים יהפכו להיות ספורטאי מקצועני.
מה נותן לנו יותר תקווה?
א. מהמועדון הזה אחד מכל 40 שחקנים הופכים למקצוענים.
ב. מהמדינה הזאת 16 מכל 400 שחקנים הופכים למקצוענים.
במקרה הראשון סעיף א.
אנחנו ממש יכולים לדמיין את ה-3 האלה.
קשה לדמיין 0.03% ממשהו.
במקרה השני סעיף ב.
16 נראה לנו הרבה יותר מאחד. לא בטוח בכלל שאנחנו שמים לב מה אחוז המצליחים להפוך למקצוענים, או שפה מדובר במועדון אחד ושם במדינה שלמה.
הזנחת מכנה (denominator neglect) היא התעלמות מהסיכויים עבור מקרים פרטיים.
היא בפעולה גם במקרה הראשון - קשה יותר להבין ניסוח של %.
היא בפעולה גם במקרה השני - אנחנו מתייחסים לכמות האנשים שהצליחו (המונה) ופחות לסביבה ממנה יצאו (המכנה).
אם נצליח לשים בפוקוס גם את הסיכויים - למרות הניסוחים השונים - נחליט החלטות טובות יותר.