מגמות בחקר שיפוט וקבלת החלטות בספורט: עבר, הווה, עתיד וסוגיית "היד החמה" / שמחה אבוגוס ומיכאל בר-אלי.
פרק 7 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.
תהליכי שיפוט וקבלת החלטות נמצאים בשימוש בכל רמות הארגון: שחקנים מחליטים לאן לרוץ, מאמנים בוחרים תוכניות אימון שונות, מנהלים בוחרים מאמנים ושחקנים לסגל הקבוצה, בעלים בוחרים מנהלים, אנשי שיווק ועוד.
בשנות ה-40 של המאה הקודמת היו שלוש גישות מובילות לחקר התחום: תורת המשחקים, הגישה הפסיכולוגית והגישה הפסיכו-חברתית.
שיפוט: הבחנה בין אובייקטים או זיהוי אובייקטים לפי המאפיינים שלהם.
למשל, כמה טובה שחקנית מסוימת ביחס לליגה, מי מתאים להרכב הפותח והאם הייתה עבירה במהלך.
החלטה יכולה לנבוע מהשיפוט, אך לא בהכרח. תחום קבלת ההחלטות בוחן את הדרכים שמובילות להחלטות ואת התוצאות שלהן.
חוקרים באמצע המאה הקודמת סברו שקבלת החלטות בתנאי אי ודאות משתדלת למזער הפסדים ולמקסם רווחים.
על ידי שימוש ברציונליות אינסטרומנטלית - שימוש יעיל במשאבים העומדים לרשות האדם - הוא מנסה לשער מה תהיה ההחלטה שתגדיל את רווחיו במקרה מסוים.
אם קיים מספר רב של אפשרויות, האדם יחשב את ההסתברויות ויחליט, שוב, לפי מה שצפוי לתת רווח גדול ככל האפשר.
עם זאת, בשלב יחסית מוקדם הראו חוקרים שבני אדם לא מתנהגים בצורה רציונלית - הם לא מחשבים את כל המשתנים, אין להם זמן לשקול הכול והם מושפעים מרגשות, מזיכרונות ומעוד גורמים שאינם רלוונטיים בהכרח להחלטה. במקום החלטה אידאלית ורציונלית, בני אדם בוחרים בפתרון שהוא טוב מספיק לאותו רגע.
מוקד ההתעניינות בתחום קבלת ההחלטות עבר מהשאלה כיצד יש לקבל החלטות לשאלה כיצד מקבלים החלטות בפועל (ואיך אפשר להשפיע על כך או להשתמש בכך).
באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת נכנס תחום השיפוט וקבלת ההחלטות לתחום הספורט.
רוב המנגנונים שנחקרו עסקו בקשר בין מה שנכנס (ראיה, שמיעה, הנחיות) ובין מה שיוצא (התנהגות).
בר-אלי וטננבאום המשיכו להעמיק בנושאים כמו קשב, מומחיות בספורט, פתרון בעיות ואינטליגנציה ספורטיבית בתחילת שנות ה-90 ויישמו את גישת בייס לאבחון של משברי פסיכולוגיים בזמן תחרות.
נושא הציפייה קיבל גם הוא טיפול, על ידי לידור וטננבאום וגם על ידי אחרים.
בתחילת שנות ה-2000 תחום קבלת ההחלטות בקושי היה קיים בספרים החשובים של הפסיכולוגיה של הספורט.
למרות המחקר יוצא הדופן על היד החמה שפורסם ב-1985, השפעתו על תחום קבלת ההחלטות לא גרמה לשינוי בדרך בה מומחים בוחנים את ההחלטות של שחקנים.
מתוך 300 תאוריות בעניין קבלת החלטות, רק 12 נבחנו בהקשר של ספורט.
רק לאחרונה החל עניין רב יותר ביישום הידע התאורטי על אירועים במגרש: מחקרי יד חמה, שחקני קלאץ', התנהגות של שוערים ובועטים בכדורגל, הערכות ושיפוט של אוהדים ומחקרים על תחזיות והימורים בספורט.
התיאוריות המרכזיות של קבלת החלטות (למשל תורת הערך) מניחות שיש זמן לחשב ולהעריך חלופות שונות. לספורטאי אין אפשרות כזו. הדרישות ממנו הן להחליט בשברירי שניה אם לכדרר, למסור או לנסות להשיג נקודות. הוא צריך להתחשב במרחק שהוא נמצא מהסל או מהשער, במרחק של היריב הקרוב, במיקום חברים אחרים ואם הם פנויים ומה יכולתם לקדם את הקבוצה למטרה. והוא מושפע, בנוסף, גם מהניסיון הקודם שלו לפני פחות מדקה, מהקהל, מהצופים בבית, מהמאמן שאימן אותו כשהיה צעיר במצב דומה, חשיבות הפרש הניצחון או ההפסד ועוד.
לכן, ההחלטות בספורט כולן החלטות בעלות אופי דינמי והסתברותי - עשויות להשתנות ממצב למצב ומתחשבות באיזו חלופה מתאימה באותו רגע, תוך הבנה שאולי תהיה אפשרות טובה יותר, אבל אין זמן למצוא אותה. למשל, שחקן שיבחר לבעוט לשער במצב מסוים אולי יעדיף למסור במצב זהה חודש לאחר מכן. למה? כי אולי חבר טוב שלו נמצא לידו ושער קליל עשוי לעודד אותו ולהוציא אותו מתקופה קשה ללא כיבוש שער.
גיגרנצר ושות' הציגו תיאוריה אחרת לפיה בני אדם משתמשים בכללי החלטה פשוטים (היוריסטיקות) כדי להחליט במצבי אי ודאות תחת הגבלת זמן או מידע.
שימוש בהיוריסטיקות עשוי לפתור בעיות תחת לחץ זמן או מידע, אך עלול גם לגרום בעיות של זיהוי לא מדויק של מצבים וטעויות שיטתיות. שלוש הטיות מרכזיות הן הטיית זמינות, הטיית יציגות והטיית עיגון.
במאמר יוצא דופן ניסו כהנמן וקליין (חוקרים שמחזיקים בשתי תיאוריות שונות) להגיע להבנה האם מומחיות שיפוטית אפשרית בעקבות ניסיון, או האם היא הטייה שרק מחכה להתרחש.
הם לא הצליחו לא-להסכים, וסיכמו שכל עוד יש אפשרות ללמוד על אלמנטים עקביים בתחום, יש מקום לאינטואיציה, ושניסיון סובייקטיבי הוא לא מדד אמין לדיוק של שיפוט.
קשה למדוד מומחיות בקבלת החלטות, משום שאין הסכמה גורפת על מיהו מומחה ומהי בחירה טובה.
מחקרים במעבדה הם בעלי תוקף נמוך ולא מאפשרים העברה טובה למגרש.
במגרש עצמו קשה למדוד מצבים מדויקים, משום שהמדידה עצמה משפיעה על הביצוע.
תחום קבלת ההחלטות בספורט ימשיך להתפתח משום שבני אדם מחליטים החלטות חשובות עם השלכות גדולות. בעלות עניין רב למספר גדול של אנשים. דרך מצוינת למדוד שיפוט וקבלת החלטות.
