מה בספר?

‍

חלק ראשון

בו אנחנו מתבקשים להסתכל אחרת על חסרונות, או יותר נכון – על מצבים שאנחנו תופסים כחיסרון.

האם דוד היה באמת זה שאמור להפסיד בקרב מול גוליית? מסתבר שלא. לדוד היו כמה יתרונות על גוליית והוא ניצל אותם בצורה נהדרת על מנת לנצח בקרב.

חלק שני

בו אנחנו עשויים ללמוד שקושי יכול להוות דווקא יתרון.

כאשר אנחנו נדרשים לפתור חידה שהתשובה אליה נראית קלה (אבל היא בעצם דורשת מעט יותר מחשבה), יעזור לנו אם נתעכב על השאלה עוד קצת, נחשוב שהיא קשה יותר, נעבד את הנתונים בצורה יותר טובה ולבסוף נחליט.

בספרו PEAK, כותב אריקסון על כך שמאסטרים בשחמט נבדלים זה מזה ברמת ה-IQ  שלהם.

בממוצע, מאסטרים עם IQ נמוך יותר מדורגים גבוה יותר מעמיתיהם עם ה-IQ הגבוה. למה? כי כשהיו צעירים היו צריכים להתאמץ יותר משום שה-IQ שלהם היה יותר נמוך.

הם הפכו את הקושי הזה ליתרון וניצלו את יכולת ההתמדה והלמידה שפיתחו כדי לעקוף את מתחריהם שכנראה היו בטוחים בעצמם מעט יותר מהרצוי.

"כולנו עלולים לפחד, אבל אנחנו מפחדים גם מהפחד."

הציטוט הזה אומר המון על הדרך בה אנחנו חיים את חיינו. כמה פעמים נמנענו מלבצע משהו כי חששנו מהרגשות שלנו? האם ניסיתם פעם לעשות משהו למרות שפחדתם ממנו? כיצד זה הרגיש? מה הייתה התוצאה?

אומץ לב הוא דבר נרכש, כאשר ביכולתך להתגבר על אירוע או מחשבה מפחידים ולעשות מה שברצונך לעשות בכל זאת. בשביל זה צריך לעשות משהו שמפחיד.

חלק שלישי

בו מסתבר שיש דבר כזה יותר מדי כוח.

אם אפשר לתת לתושבים או לתלמידים הרגשה שאכפת לך, להיות עקבי ונחוש באמירות, לא לחפש את הרע באנשים אלא לחפש לפתור בעיות מראש – יש פחות סיכוי שיצוצו בעיות מלכתחילה.

שוטרים יכולים ללכת לחלק תרנגולי הודו לחג המולד.

מורים יכולים להסביר בצורה טובה יותר מה שיעורי הבית וכיצד לבצע אותם.

מאמנים יכולים לתכנן תרגילי אימון בהם אין עמידה בטורים (וככה למזער את האפשרות להצקות או שעמום).

עונשים יכולים להיות יעילים, אבל לא תמיד צריך להגיע למצב שמשתמשים בהם.

כמו בספריו האחרים, גלדוול מחבר סיפורים מתקופות שונות, ממקומות שונים, ומגלה לנו דברים שאולי יכולנו לחשוב עליהם לבד, אבל לא עצרנו רגע להסתכל מסביבנו.

עוד על אנדרדוג - מהו ואיך מאמנים אותו - בלחיצה כאן.