1. דרך אחת להיות יצירתי היא לשקוע באזור של קצת-לפני-השינה-אבל-עוד-לא-להירדם.
תומאס אדיסון (הממציא הדגול) היה מנמנם עם כדורים כבדים בידו, וצלחת מתכת מתחתיו.
כל פעם שהיה נופל לשינה הכדורים היו נופלים על צלחת המתכת ומעירים אותו.
ככה היה נשאר באזור של "לא ממש שינה", שם היו עולים לו הרעיונות הטובים ביותר.
אדיסון ידע מתי זה קורה ויצר לעצמו את הסביבה האידאלית.
2. דרך אחרת להיות יצירתי היא לשחק.
כשאנחנו משחקים בשביל המשחק - ולא בשביל התוצאה שלו - אנחנו חופשיים ליצור ולייצר, ליזום ולשנות ולהחליף.
אנחנו לא תחת לחץ של תוצאה ולא תחת לחץ של זמן.
3. אפשר גם להיות תחת לחץ של זמן - אבל לדחות את ההחלטות לרגע האחרון.
אולי יצוץ משהו חדש שלא חשבנו עליו.
אולי נמצא פתרון או נחשוב מחשבה או נקבל עצה שלא היינו מקבלים אם רק היינו פועלים כדי לסיים.
מותר להתעכב.
4. רעיונות יעלו, אבל לא כולם יהיו טובים.
חלק יהיו נוראיים. זה חלק מהתהליך.
לא לוותר על הרעיונות הגרועים ולא לתת להם להפריע לרעיונות נוספים לעלות.
אולי הרעיון השלישי יהיה מבריק.
אולי ה-66.
5. אם יוצא רעיון לא-ממש-נוראי, לעכב כמה שיותר את המחשבות על הרעיון.
לא צריך לנתח. לא צריך לשפוט. לא לתת ציון!
לאפשר לרעיון לעלות, ולאלה הבאים אחריו גם כן.
אחרי שעלו מספיק רעיונות, או אחרי שכבר לא עולים יותר, רק אז לעבור למצב-ניתוח-מעמיק.
6. ועוד כמה טיפים קטנים:
לכתוב על מה שאנחנו יודעים (ברור, לא...?)
לגנוב קצת מאחרים.
להמשיך. גם כשקשה. בעיקר כשקשה.
להתחיל עם הפאניקה מוקדם. פאניקה היא לא נעימה, אבל לפחות היא מזיזה אותנו וגורמת לנו לעשות. אז לנצל אותה כדי להתקדם.
