הספר הזה יצא לאור ב-1995, וגיליתי אותו כמה שנים טובות לאחר מכן. בהתחלה השתמשתי בשביל כמה ציטוטים נחמדים, אחר כך הבנתי שגם ההקדמה מגניבה, ולבסוף גם שההסברים של הציטוטים עשויים להיות מאירי עיניים.

ואז,

אז גיליתי שהכול בעצם ממש מתחבר לספורט – גם עבור מאמנים וגם עבור ספורטאים, וכן, אני מדבר גם אליכן, מאמנות וספורטאיות.

יש לי את הספר הזה אצלי, בהתחלה על המדף, אחר כך בארגז בעליית הגג של אמא, ואחר כך שוב על המדף, כבר מספר דו ספרתי של שנים. היו שנים שלא נגעתי בו. היו שנים שהוא היה איתי כל יום בתיק הגב שלי.

בין הדברים שמשכו את תשומת לבי -

על מה חשוב:

"לאדם המושלם תודעה של מראה:

אין לה משלה ולא כלום.

היא אינה מסרבת לדבר ואינה מחזיקה בדבר."

על ציפיות:

"על ראש ההר מצוי מעיין פלאים, שכל השותה ממנו זוכה בנעורי נצח.

רק מי ששותה ממי המעיין, יכול לטפס אל ראש ההר."

על התפתחות:

"כשהאדם הרגיל מגיע לידיעה, הוא נעשה חכם.

כשהחכם מגיע להבנה, הוא נעשה אדם רגיל."

על סבלנות:

חילזון שהתנהל במורד גזע העץ, פגש חילזון שזחל במעלה הגזע.

"הי, אתה! אין דובדבנים שם למעלה!"

"יהיו כשאגיע."

‍