ממשיכים לפגוש עוד טיפוסים של ספורטאים - הפעם המקשקש, וולברין, הנשמה החופשיה והתחמן.
זה החלק השלישי.
המקשקש
ביחד עם המנהיג, המקשקש הוא אחד הטיפוסים שהכי קל לזהות בזכות הרצון התמידי שלו להישמע.
לפעמים הוא חיובי, לפעמים הוא מצחיק, אבל בהרבה מקרים הוא מדבר על חשבון לעשות ומפריע לעצמו וגם לקבוצה להתקדם.
למרות ההקשר השלילי שנוצר לטיפוס הזה, הוא יכול לעורר גם התלהבות חיובית ולהרים את המורל ואת האנרגיה בקבוצה או באימון בו הוא נמצא בזכות היכולת שלו לזהות מה הקהל שלו אוהב ולתת לו בדיוק את זה.
המקשקש בדרך כלל לא מגבה את המילים שלו במעשים. הוא מתנהג כאילו כלום לא קשה והוא יכול לעשות הכול בקלות. הוא נראה בטוח בעצמו, אך הקשקוש הוא ברוב המקרים הסוואה לחוסר ביטחון או חוסר וודאות. אם הוא היה יכול להשתיק את כולם על ידי הביצועים שלו במגרש, לא בטוח שהוא היה צריך לדבר כל כך הרבה.
התקשורת עם המקשקש תלויה בכך שנבין שגם אם אנחנו לא אוהבים את הסגנון, הוא קיים.
הוא גם, כנראה, מאפיין יותר ויותר ספורטאים בעקבות החברה שאנחנו נמצאים בה שמאפשרת לכל אחד כמעט להגיד מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה.
איך מתקרבים אליו? נותנים לו לדבר, משתמשים בדברים שהוא אומר לטובת הקבוצה וגם מזכירים לו "אמרת ש…" כשהוא מתרחק מהביצוע הרצוי. וכמובן, יש זמנים שאפשר וצריך להגיד לו שההופעה נגמרה.
וולברין
אישיות מורכבת. אדם מופנם בעל עוצמה פנימית גדולה שמסוגל לצאת לבדו למסעות הרס. הוא סומך רק על עצמו ולא תלוי באחרים כדי לגרום לו להרגיש טוב או לבצע מה שהוא צריך לבצע.
חוסר היכולת שלו להתמודד עם הרגשות הבוערים בו וחוסר הרצון להיות כמו אחרים הם חסרונות גדולים. הוא עלול להרוס לעצמו את הקריירה או את ההתקדמות לכיוונה רק כי הוא לא מוכן לתת לאחרים לעזור לו.
אמון והבנה הם המרכיבים העיקריים ביצירת קשר עם וולברין. כדי לעזור לו אנחנו צריכים לדעת מה עבר עליו ומה הופך אותו למי שהוא, ולא לשפוט אותו, אלא רק להבין ולתמוך.
למרות הרצון הברור להתנגח בו כשהוא מתחיל להתפרע, זה רק יחמיר את המצב וירחיק ביניכם. עם וולברין כדאי להתבונן, להקשיב, להזדהות, ולהציע בזהירות דרכי פעולה שיקרבו אותו למטרות שלו. אם העצות יגיעו ממקום אכפתי וכן, וולברין יסמוך עליכם. זה ייקח זמן, אבל זה יקרה. כשזה יקרה, יש לכם מערכת יחסים לטווח ארוך מאוד.
הנשמה החופשיה
הנה טיפוס שיכול באמת לעורר ברוב המאמנים הרציניים התנגדות.
אנחנו מתחילים מוקדם בבוקר, מסיימים מאוחר בערב (או בלילה), מרגישים מחויבות פסיכולוגית אדירה לפעמים עד כדי שחיקה, מתאמצים מאוד פיזית ואם משהו במקרה קשה לנו אנחנו מסתירים את זה ומשחקים אותה קשוחים.
והוא?
ההיפך.
מתלהב כמו ילד. משתדל לא להתחייב. מגיע והולך כשהוא רוצה. לא לוקח ללב את כל הדבר הזה.
הוא תזכורת ממש טובה לכך שאנחנו שואפים למות צעירים בגיל הכי מתקדם שאפשר.
עם כל המשחקיות הזו באה גם שכחנות, לפעמים חוסר סבלנות לדברים ש"צריך" לעשות ומין תחושת ריחוף כזו שמפריעה לנשמה החופשיה להתמקד ולהתקדם. במקרים כאלה כדאי להיות סבלני, אבל לא להתעלם.
לפעמים אנחנו נוטים להתבלבל בין מישהו עם נשמה חופשיה לבין מישהו שאין לו מספיק מוטיבציה או שהוא לא רציני.
עם הנשמה החופשיה חשוב להבין שהוא כנראה לא כאן כדי לנצח או להוכיח עליונות על אחרים. הוא לא מחפש לפצות על חוסר ביטחון או להפגין שליטה. הוא כאן כדי להשתפר, כדי ללמוד, כדי להתקדם ולהתמחות.
איתו, צריך להפוך את האימון ליותר משחקי, לבעיה שצריך לפתור, לחידה שצריך לפענח.
הוא ייהנה להשקיע מאמץ אם לא ירגיש שזה "רציני" מדי.
אמנם לא צריך להפוך להיות בדרנים עבור הטיפוס הזה, אבל חשוב לזכור שבעיקר עם בני נוער, כיף הוא נקודה חשובה בהגעה שלהם לספורט ובהישארות שלהם בו.
רוב הילדים ובני הנוער חושבים שכיף זה חשוב - לחצו כאן.
לפעמים יש לנו קושי להראות את הצד הרך שבתוכנו, אבל הנשמה החופשיה תוציא את זה מאיתנו, או שנפספס ספורטאי מצוין.
התחמן
התחמן ינסה לפנות לאגו שלנו או להשתמש בחולשות שלנו כדי לקדם את האג'נדה של עצמו. הוא שקט בהתחלה, קורא אותנו ואת ההתנהגות שלנו, לומד אותנו. הוא מסוגל לשנות את ההתנהגות שלו ואת האופי (לכאורה) כדי לקדם מה שהוא רוצה לקדם.
חלק מהתחמנים הם כריזמטים והם ישכנעו אותנו להתחיל משהו או להתמיד בו בצורה שלא כל כך ברורה לנו. לא בטוח בכלל שהם יודעים למה הדבר הזה יעשה לנו טוב, אבל הוא יעשה להם טוב אז הם משכנעים אותנו. הם עושים זאת באמצעות דיבור מתלהב, באמצעות הדגמה איך אחרים פעם השתמשו בזה או ברגשות אשם (אם לא תעשה אז…)
חלק מהתחמנים מקשיבים מעולה. הם יודעים שבני אדם אוהבים לדבר על עצמם (אנחנו עושים את זה 30-40 אחוז מהזמן!) והם משתמשים בזה כדי להקשיב, לגלות מידע מעניין או חיוני, ושומרים אותו לשימוש עתידי.
התחמן יגיד למאמן היכולת הגופנית שהוא עייף מהאימון של הספורט, ולמאמן של הספורט שהוא עייף בגלל אימון היכולת הגופנית, ויעשה פחות ופחות - העיקר להתחמק. אמנם ההקשר של התחמן הוא שלילי, אבל היכולות שלו מאוד דומות ליכולות של המנהיג, רק התחמן משתמש בהן כדי לגרור את עצמו ואחרים למטה.
החולשה שלהם היא שקל לעבוד על אחרים ולתחמן אותם פעם-פעמיים, אבל ההצלחה הזו היא קצרת טווח. בסוף אנשים מגלים, ואז אתה מחוק.
כדי להתמודד עם התחמן צריך להישאר רגוע. גם אם הוא הצליח לעבוד עלינו, אין צורך להתעצבן. זה רק ייתן לו יותר תחמושת. המטרה שלנו היא לעזור לתחמן להתאמן ולהתקדם. המטרה היא לא לנצח אותו.
דרך טובה לתקשר איתו היא ישירות. להגיד לו שאנחנו יודעים מה אמר, ושדיברנו בינינו, ושלא ברור למה הוא מנסה ליצור מצב בו הוא מתאמן פחות, בסוף הוא יפסיד. אפשר גם להגביר את התקשורת בין חברי הצוות כדי להימנע מלהיכנס למניפולציות של התחמן. זה יפריע לתחמן, אבל בלי קשר זה יעזור לצוות.