יש לנו נטייה לראות דברים ולפרש מידע בצורה שתתמוך באמונות, במחשבות וברגשות הנוכחיים שלנו.
יש לנו נטייה לראות דברים ולפרש מידע בצורה שתתמוך באמונות, במחשבות וברגשות הנוכחיים שלנו.
אנחנו מתעלמים באופן שיטתי מאירועים שסותרים את הגישה שלנו, ומאמצים באופן שיטתי אירועים שתומכים בגישה המתאימה לנו.
בתור מאמנים אנחנו מאמינים בסוג הגנה מסוים וחושבים שהוא יעיל, אולי כי קראנו עליו הרבה, או כי קבוצות קודמות שלנו ביצעו זאת בהצלחה. זה לא אומר שההגנה אכן יעילה יותר.
דרך טובה לבדוק זאת תהיה לבדוק את כל הפוזשנים של הקבוצה היריבה מול כל אחת מההגנות שלנו, במשך חודש משחקים, ואז לתת לנתונים לדבר בעד עצמם.
אולי נגלה שההגנה עובדת רק מול קבוצות עם טקטיקה מסוימת.
אולי נגלה שהיא עובדת רק כאשר הרכב מסוים שלנו נמצא על המגרש.
אולי נגלה שהיא לא עובדת בכלל... ובכל מקרה נלמד ונגבה את המחשבות שלנו בנתונים מבוססי מציאות.
בתור ספורטאים אנחנו מרגישים שהמאמן שלנו "מחפש אותנו" וכל פעם שהוא מעיר לנו אנחנו משתמשים בזה כדי "להוכיח שצדקנו", אבל מזניחים בצורה נוחה את כל הפעמים בהם קיבלנו ממנו מחמאה על ביצוע או מילים טובות באופן כללי.
אולי שווה לתת למישהו אחר לספור ולתעד את ההערות שאנחנו מקבלים ולהבין האם יש פה בעיה או שאנחנו אלה שמפספסים מחמאות ושומעים משום מה רק הערות לא נעימות.
וגם מחוץ למגרש:
כדאי לחפש באופן מודע גם מידע שסותר בדרך כלשהי את המחשבות או הרגשות שלנו ולמצוא מגוון מקורות גדול כדי לשאוב ממנו נתונים.