על הקשר בין מערכות יחסים של אחריות לבין עיקרון פיזיקלי נחמד.
חוק הכלים השלובים אומר שכלים שמחוברים ביניהם יתמלאו לאותו גובה.
דוגמה כאן:
זה גרם לי לחשוב על מערכת היחסים בין מאמנים (או מורים, או מחנכים, או הורים וכו) לבין שחקנים (או תלמידים, או ילדים וכו').
אם המאמן (מגדל המים שבצד שמאל של התמונה) ממקם את עצמו מתחת לחלק מהספורטאים, אז הוא לא יוכל לספק את הצרכים שלהם (מים במקרה הזה).
אם הוא ימקם את עצמו מעליהם, וידאג להישאר מלא, הוא יוכל לספק את הצרכים של כולם.
ותוך כדי שאני כותב, זה הזכיר לי את הטיסה למונטנגרו עם נבחרת הקדטיות למשחקי הכנה.
לפני הטיסה הדיילים הזכירו לנו שבמקרה חירום, קודם להניח על עצמנו את מסכת החמצן, לפני שננסה לעזור לאחרים.
כשאנחנו אחראים על אחרים, אנחנו שוכחים הרבה פעמים את האחריות שיש לנו לדאוג לעצמנו.
מאוד קל להגיד שאחרים יותר חשובים, אבל אם אנחנו נחלה או נרגיש רע - פיזית או מנטלית - לא נוכל לעזור ולדאוג לאחרים שבאחריותנו.