קל להביט ברוך ובהבנה בילד שלכם. אפילו באיזה גור כלבים קטן וחמוד. גם כשהוא מעצבן, הוא עדיין שלכם והוא חמוד.
קשה יותר להסתכל באותו רוך על עצמנו. אבל זה משתפר כשמתאמנים על זה.
הנפש שלכם היא גור כלבים חמוד שאתם מאלפים כדי לעשות קקי במקום הנכון.
לא כל פעם שהוא משתין על הרצפה תעיפו אותו בבעיטה אל השכנים.
אתם תחזירו אותו לארגז החול הקטן שלו ותעזרו לו.
אם אתם ממשיכים, למרות כל הקשיים, כנראה יש קול פנימי קטן שאומר לכם שזה שווה את זה, באיזשהו מובן.
תמשיכו להקשיב לו. תישארו לשבת על הכיסא עד שיוצא משהו אל הדף.
כשלא יודעים מה לעשות, הטיפ הכי טוב הוא להחליט.
במקרה הכי גרוע עשיתם טעות נוראית.
ואז משנים כיוון ובוחרים משהו אחר.
אנחנו נוטים לחשוב שכל דבר שאנחנו מחליטים חשוב ומשפיע על כל היקום ועל החיים שלנו בו.
זה לא ככה.
רדיו קול הדפקטים פועל 24/7, השאלה היא באיזה ווליום.
באוזן אחת תיעוב עצמי, רשימה של דברים שעוד לא עשינו, טעויות, ספקות, המחשבה שכל דבר שאנחנו עושים הוא חרא, ועוד... הבנתם את הרעיון.
באוזן השנייה כמה אתם אדירים, כמה לא מבינים אתכם, כמה אתם מיוחדים והעולם לא יכול בלעדי היצירה שלכם.
כדי לשמוע את עצמכם אתם צריכים להנמיך את הווליום של התחנה הזו.
אולי אתם בדיוק באמצע משהו חשוב ונזכרים בשיחת טלפון מאתמול.
אולי אתם בדיוק התחלתם משהו חיובי ואז נזכרתם שמישהו אמר עליכם משהו ממש לא יפה שלשום בפגישה.
תנקו את הרעש. תעצמו עיניים. תנשמו. תתחילו מהתחלה.
תרשמו לעצמכם דברים.
ברגע שמתחילים בהרגל הזה, המוח הופך להיות כלי אדיר שלא מאבד טיפה.
להיות סופרת זה להיות מוצפת ברעיונות ובמחשבות בדיוק כשאין לך דף ועט.
אז שיהיה לכם.
המאמן הישראלי אורן עמיאל מאמן כבר שנים באירופה וגם הוא משתמש במחברת כדי לתעד את התהליך שלו:
