ג'ינו אוריימה היה רוצה שההורים של שחקנים ושחקניות יאפשרו להם להישאר חברים טובים לקבוצה ולהתעסק פחות בהפגנת היכולת שלהם.
לפוסט עם ציטוטים מהספר שכתב אוריימה, לחצו כאן.
"ילדים באופן טבעי רוצים להיות חברים טובים לקבוצה. אני מאמין בזה בכל לבי. כשהם מתבגרים קצת ומתחילים לחוות הצלחות אז גם ההורים מתחילים להיות יותר מעורבים והם מפסיקים להיות חברים טובים לקבוצה, כי הם שומעים הרבה פעמים שהם (או הן) לא יגיעו לשום מקום אם יהיו ביישנים.
פעם בטורנירים של AAU (משחקים מחוץ לנבחרת בית ספר) היית צריך לנצח איקס משחקים כדי להתחרות על האליפות, והיית צריך לשחק בקבוצה מהאזור שלך.
עכשיו זה כבר שונה. עכשיו כשהולכים לטורניר, הם הולכים לשם כדי שמאמנים יוכלו לראות אותם מציגים את היכולות שלהם. הרעיון של ניצחון כבר לא קיים יותר. זה לא אשמתם, זה פשוט המצב.
כשאנחנו יוצאים לגייס שחקניות, אני עדיין מחפש שחקניות שיש להן עניין בלהיות חברות טובות לקבוצה. אנחנו לא תמיד מצליחים, היו לי כמה שחקניות שהיה קשה מאוד לאמן, ואפשר בדרך כלל לקשר את זה להורים, בלי ספק."
