אנחנו חושבים שיש לנו שליטה על המעשים שלנו, אבל רוב הבחירות שלנו מגיעות לא בזכות מה שרצינו, אלא בזכות מה שהיה זמין באותו רגע.
ככל שהמוצר יותר נגיש וזמין, ככה גדל הסיכוי שנקנה אותו.
אפשר לנצל את המצב הזה כדי לקדם הרגלים טובים.
על ידי פיזור גירויים חיוביים בסביבה שלנו, אנחנו מגדילים את הסיכוי לבצע את ההרגלים שאנחנו רוצים עבור עצמנו.
אם יהיו בקבוק מים וקערת פירות בכל חדר, נגדיל את הסיכוי לשתות מים ולאכול פרי.
בצורה דומה, אפשר להפוך הרגל גרוע לבלתי נראה.
אם הטלפון הנייד מפריע לי לכתוב, אני יכול לשים אותו על שקט ולהניח אותו בחדר אחר. ככה הוא לא יהיה שם כדי להפריע לי - לא כדי לבדוק ולא כדי להגיב לצלילים.
עוד אסטרטגיה שתעזור היא שינוי הסביבה.
אנחנו רגילים לבדוק מה יש במקרר ולשחק בסמארטפון כשאנחנו לבד בבית?
אפשר לצאת מהבית.
שם כל המזון עולה כסף, ויצאנו כדי לכתוב, אז חבל לשחק בטלפון… זה יכולנו לעשות בבית.
שליטה עצמית היא עניין פשוט.
כל עוד יש לנו משאבים מנטליים, אנחנו מסוגלים לשלוט בעצמנו. ברגע שהם נגמרים, אנחנו לא.
זה לא משנה מה גרם למשאבים האלה להיגמר.
אלה ששולטים בעצמם בצורה יוצאת דופן הם לא אנשים עם יותר אנרגיה מנטלית.
הם פשוט לא צריכים להוציא אנרגיה מנטלית על כל מיני דברים.
הם הפכו אותם להרגל. ההרגל כבר חלק מהזהות שלהם.
שליטה עצמית היא אסטרטגיה לטווח קצר.
אולי נצליח להתגבר על פיתויים פעמיים-שלוש, אבל לאורך זמן המשאבים נגמרים.
כוח הרצון מוגבל, אבל אפשר לנצל את האנרגיה שלנו לעצב סביבה שלא תדרוש מאיתנו כל כך הרבה כוח רצון.
אפשר לעצב סביבה עם פחות פיתויים.
המפתח לשליטה עצמית הוא סביבה בה ההרגלים הטובים ברורים לעין וההרגלים הרעים בלתי נראים.
