תובנות ומחשבות מתוך הספר שמסכם את קריירת האימון של פיל ג'קסון. חלק 3.
זה חלק 3. חלק 2 כאן.
ניצחון חמוץ מתוק
חוקים מגבילים את החופש ואת האחריות.
אכיפת חוקים היא כוחנית ומניפולטיבית, פוגעת בספונטניות ושואבת את האנרגיה הקבוצתית.
ככל שתהיה כוחני יותר, הקבוצה תתנגד יותר למאמצי ההתערבות שלך.
המנהיג הנבון הוא משרת.
כשיצאנו למסע משחקי חוץ כל שנה, הייתי בוחר ספר עבור כל שחקן לפי ההיכרות שלי אותם.
חלק מהשחקנים קראו את כל הספרים, חלק זרקו אותם לפח.
היה חשוב לי להראות להם שאני חושב עליהם ומשקיע בהם זמן.
מה שהם עשו עם זה, זה כבר לא בידיי.
השתדלתי לנצל את הלו"ז שלנו כדי ליצור פעילויות שישברו את השגרה, כמו ביקורים של בלש פרטי או סוהר, וכמו טיולים או נסיעות באוטובוס במקום טיסות.
השחקנים נהנו וזה גיבש אותם מאוד.
ישבתי עם מייקל ודיברנו על ההחלטה שלו לעזוב את המשחק. הוא תיאר את הפגישה:
"כשיצאתי מהשיחה הרגשתי שפיל הוא ידיד אמת. הוא גרם לי לחשוב על המון דברים, ולא רצה שאקבל את ההחלטה במהירות. אבל בסופו של דבר הוא הבין שאני זקוק להפסקה. שבמצבי הנוכחי אני צריך להילחם בהמון שדים במקום להתמקד בכדורסל והדבר הנכון עבורי כרגע הוא לתפוס מרחק."
עולם במבוך
הכוונה המקורית במילה מיינדפולנס היא לזכור לשוב אל הרגע.
זה תהליך מתמשך שלא מוגבל רק לזמני מדיטציה.
כדי להביא לשינוי אמיתי אנחנו צריכים ליישם את העיקרון הזה כל היום, לא רק בזמן מדיטציה.
ג'ורג' ממפורד קרא לזה מדיטציה הרחק מהכרית.
אחד האלמנטים העיקריים שממפורד זיהה היה הצורך בהתאמת התפקיד שלהם במעבר מהמכללות ל-NBA, או במעבר מקבוצה לקבוצה.
תפקידים משתנים, ואם השחקן נשאר מקובע הוא מפסיק להתפתח ומאבד את מקומו.
מהות התפקיד שלי כמאמן הייתי להסב את תשומת לב השחקנים לשגיאות ולוודא שהם יודעים שעשו משהו לא בסדר.
כשסקוטי פיפן סירב להיכנס בדקות האחרונות של משחק הפליייאוף כי תכננתי את התרגיל לטוני קוקוץ', זה איכזב אותי ואת הקבוצה מאוד.
נתתי לביל קרטרייט לדבר, והוא התחיל בשיחה שעזרה לקבוצה להתרומם.
רוב המאמנים היו מקשיבים לתקשורת ומשעים אותו. לא חשבתי שזה יעזור והאמנתי לסקוטי שזה מאחורינו.
החלק הרביעי מתוך 11 אליפויות כאן.
ספרים אחרים של ג'קסון: