אחת ההסכמות הרחבות בקרב מאמני כדורסל היא שטכניקה טובה משמעותית מאוד לביצועים. עבודה על טכניקת קליעה, למשל, בתנאים סטריליים ללא הגנה נחשבת לא רק חשובה אלא בסיסית ויסודית בשביל ללמד את השחקנים לזרוק נכון ומדויק.

אך האם יש להנחות הללו בסיס מדעי?

הרציונל המרכזי מאחורי אימון טכניקת קליעה ללא הגנה הוא שברגע שנלמד את השחקן לזרוק 'נכון' ונתרגל את הזריקה הנכונה במשך פעמים רבות נביא להטמעה שלה (אוטומטיות) עד שהוא יוכל לשחזר אותה באופן מדויק בכל פעם שהוא יזרוק במשחק, עם מינימום שגיאות טכניות ומקסימום אחוזי הצלחה.

הבעיה היא שהביסוס המדעי לרציונל שהוזכר לוקה ביותר.

הספרות המקצועית לא מציגה ראיות שתומכות בכך שיש בכלל דבר כזה – זריקה 'נכונה', או טכניקה 'אידאלית'. מחקרים שהשוו בין ספורטאי עילית ברמות הגבוהות הראו הבדלים בין אישיים גדולים בלא מעט רכיבים טכניים, מה שמקשה מאוד על ההגדרה של אותה זריקה אידאלית מלכתחילה.

‍
ומה עם להוביל את המתאמן שלנו לרכוש טכניקה שתהיה אמנם אישית עבורו אך כזו שיוכל לשחזר באופן מדויק במצבי אמת?

מסתבר שכאשר בודקים את העקביות בין הזריקות של אותם ספורטאים, בחלק ניכר מהרכיבים של הטכניקה שלהם מתגלים הבדלים משמעותיים בין הזריקות.

במילים אחרות – הטכניקה של ספורטאי עילית שונה, במידה כזו אחרת, בכל פעם שהם מבצעים אותה.

למעשה, בחלק מהרכיבים של הטכניקה נמצא שככל שהספורטאי מגוון יותר, כלומר עקבי ומשוחזר פחות, כך עולים אחוזי הקליעה שלו (!).

‍

ומה בנוגע לרכישת המיומנות עצמה?

ייתכן ולימוד הטכניקה ללא הגנה מאפשר כמות חזרות גבוהה יותר ופחות הפרעות ללמידה.

הנקודה החשובה בהקשר הזה היא שעל סמך הספרות המדעית – זריקה בלי הגנה וזריקה עם הגנה היא פשוט לא אותה זריקה.

מסתבר שהנוכחות של המגן (ולא רק) משנה מהותית את הדרך בה הספורטאי זורק לסל, כלומר ההמצאות של מגן (כפי שקיים במשחק) גורמת לספורטאי לפתח טכניקה שונה באופן משמעותי מאשר הטכניקה שהוא יפתח כשאין מגן בסביבתו. או במילים אחרות – כשאנחנו מלמדים שחקן לזרוק בלי הגנה – אנחנו מלמדים אותו זריקה אחרת ממה שיזרוק במצבי אמת.

לסיכום – העיקרון של עבודה על טכניקה אידאלית ללא הגנה, למרות שהוא נפוץ ובסיסי על פניו בקרב מאמני כדורסל, לא נתמך בראיות מספקות בספרות המקצועית ולמעשה הרציונל שמחזיק אותו רעוע למדי.

‍

מה כן אפשר לעשות? על כך בפעם הבאה.

‍

מקורות:

https://www.mdpi.com/1660-4601/18/6/3283/htm

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1469029216300942

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/02701367.2003.10609090

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/24748668.2020.1820172

https://www.nature.com/articles/s41598-021-87001-8