הסגר הקרוב מעמיד בפנינו, מאמנים וספורטאים כאחד, אתגרים גדולים מאוד בשמירה על כושר משחק ורמת ביצועים בכל ענפי הספורט ושכבות הגיל, ממש לפני שהעונה מתחילה. בסדרת פוסטים בשבועות הקרובים ננסה ללמוד איך בכל זאת אפשר להתאמן באפקטיביות ולמרות הקשיים, לשמר את היכולות שלנו ואף לשפר אותן!
בפוסט הזה נדבר על מה הוא הקושי המרכזי באימונים בתנאי בידוד ואילו מכשולים הוא מציב בדרכנו.
בזמן שהגבלות הקורונה על ספורט ברחבי העולם הגיעו ועודן מגיעות לשיא נוקשותן, מתעוררת בעיה של ממש עבור הספורטאים והמאמנים – איך שומרים על יכולות ביצוע, שלא לומר ממשיכים לשפר אותה, בתנאי סגר? איך אפשר להמשיך להתאמן בצורה אפקטיבית ללא סביבת עבודה רלוונטית, חברי קבוצה, יריבים או לפעמים אפילו ציוד בסיסי לענף? מעבר להיבטים הנפשיים, המוטיבציוניים והמתודיים שישפיעו על כל סוג אימון שנבחר לעשות בתקופה שכזו, אימון ענפי מאותגר באופן מוגבר על ידי המגבלות משום שהן עשויות לנטרל את היסוד המרכזי ביותר שלו - מידת הייצוגיות לתחרות (כלומר, כמה האימון דומה לתחרות/משחק).
אחת התאוריות המבוססות ביותר בעולם הלמידה המוטורית היא ה-TIE:
theory of identical elements
התאוריה הזו, שנתמכת בראיות מחקריות רבות, חוזה שככל שיהיו באימון יותר אלמנטים שדומים לתחרות יעלה הסיכוי שהאימון ישפר את הביצוע בתחרות (3).
למשל- בניסוי של מוראדי ואחרים (Moradi et al) על לימוד זריקות עונשין בכדורסל, 28 סטודנטים ללא ניסיון קודם חולקו ל-2 קבוצות: קבוצה שהתאמנה בתנאי ראייה מלאים ורגילים וקבוצה שהתאמנה בתנאי חושך מוחלט, כשרק הלוח והטבעת זוהרים (הסטודנטים לא יכלו לראות את הכדור או את הגוף שלהם).
מה הם מצאו? במבחנים שביצעו 2 הקבוצות מיד אחרי האימונים ועשרה ימים אחרי האימונים נמצא שכל קבוצה השתפרה בסוג האימון שהיא עברה. כלומר, מי שהתאמנו על זריקות עונשין בתנאי ראייה מלאים ביצעו טוב יותר כשנבחנו בתנאים הללו ופחות טוב כשזרקו בחושך, ומי שהתאמנו על זריקות עונשין בחושך ביצעו טוב יותר כשהם זרקו בחושך מאשר כשהם זרקו בתנאי ראייה מלאים (1).
הממצאים האלה ממחישים היטב את TIE וגם משקפים עבורנו את הבעיה באימונים בסיטואציה של סגר – האלמנטים בין האימון לתחרות לא יכולים להיות זהים עבור רוב הספורטאים.
בנקודה הזו צריך לומר שברמה האינטואיטיבית זה לא נראה בהכרח בעייתי. נראה שסל מאולתר בגינה מספיק לכדורסלן בשביל לתרגל את רוב הפעולות שלו, ובשביל שחקן הכדורעף לתרגל עילית ותחתית מול הקיר עשוי לספק תחליף לחבר לקבוצה שמשתף איתו פעולה. אך מסתבר שהבעיה קצת יותר מורכבת מכפי שנדמה:
במחקר על שחקני קריקט, למשל (3), נמצא שהם חובטים בצורה שונה לחלוטין כשמדובר בכדור שהוגש על ידי מכונת כדורים, ממכונת כדורים + וידאו של מגיש אמיתי, או ממגיש אמיתי. כלומר, התפיסה שלהם (מה שהם רואים או מרגישים) שינתה את הדרך בה ביצעו ברמה המוטורית. ממצאים דומים נצפו גם בכדורסל, כדורעף, כדורגל וענפים נוספים (2,4).
במילים אחרות, הבעיה במידת הייצוגיות למשחק לא מסתכמת רק בביצוע הטכני או המיקוד המשימתי שעבורם דרוש בחלק מהמקרים ציוד בסיסי בלבד, אלא גם בתפיסה של הספורטאי. התפיסה של הספורטאי היא אלמנט שמותנה בדינאמיות של התחרות והוא קשור בצורה בלתי ניתנת להפרדה בפעולה, כך שאם ציוד עשוי להספיק כדי לתרגל עבודה מוטורית גרידא, על מנת להתאמן על עבודה מוטורית שבאמת דומה לתחרות יש לשחזר את היריבים, הקהל, הלחץ, הספייסינג והמהירות של התחרות, וזו כבר משימה הרבה יותר קשה.
אז האם הכל אבוד? לא בטוח.
בשבועות הקרובים נלווה אתכם כאן בסדרת פוסטים שתעסוק באיך אפשר להתאמן בבידוד. נענה על סוגיות כמו איך אפשר לשחזר את אי הוודאות של המשחק, את הלחץ, את הגיוון התנועתי, את היריבים, ואף נציג דוגמאות מוחשיות ורלוונטיות לעבודה אפקטיבית ואיכותית גם עם מעט מאוד ציוד ואפשרויות להתאמן.
תעקבו, יהיה מעניין.
פוסט שני בסדרה: שימוש בציוד כדי להפוך אימון דומה למשחק.
פוסט שלישי בסדרה: למידה דיפרנציאלית - לספורטאים בימי הקורונה.
פוסט רביעי בסדרה: אימון עם חסימת ראייה
פוסט חמישי בסדרה: למידה מווידאו בימי קורונה -1
פוסט שישי בסדרה: למידה מווידאו בימי קורונה -2
פוסט שביעי בסדרה: שימוש בדמיון באימון בזמן קורונה
מקורות:
1. Moradi, J., Movahedi, A., & Salehi, H. (2014). Specificity of learning a sport skill to the visual condition of acquisition. Journal of motor behavior, 46(1), 17-23.
2. Araújo, D., Hristovski, R., Seifert, L., Carvalho, J., & Davids, K. (2019). Ecological cognition: expert decision-making behaviour in sport. International Review of Sport and Exercise Psychology, 12(1), 1-25.
3. Liu, S., Ferris, L. M., Hilbig, S., Asamoa, E., LaRue, J. L., Lyon, D., ... & Appelbaum, L. G. (2020). Dynamic Vision Training Transfers Positively to Batting Performance Among Collegiate Baseball Batters. bioRxiv.
4. Gorman, A. D., & Maloney, M. A. (2016). Representative design: Does the addition of a defender change the execution of a basketball shot?. Psychology of Sport and Exercise, 27, 112-119.
