כשקונפליקט הוא קלישאה, מורכבות היא חדשות מתפרצות.
דיבור על נושאים טעונים יכול להוביל לפיצוץ.
הפיצוץ יגיע בעיקר בעקבות התפיסה של שני הצדדים שיש רק שני צדדים.
אבל אולי יש יותר?
אולי יש סקאלה עליה אפשר לנוע, וכך להתקרב זה לזה, גם אם לא להסכים ב-100%?
חישבו למשל על גיוון חברתי בתוך מקום העבודה.
בגדול, זה נכון שגיוון חברתי עשוי להועיל, אבל לא בכל תנאי.
גיוון יכול לעזור בהוספת נקודות מבט, אבל לא תמיד זה קורה.
אם זה לא קורה, אז נוצר רושם (מוטעה) שהגיוון החברתי לא עוזר.
אם נעדכן את עצמנו להגיד ולכתוב שגיוון חברתי עשוי לעזור, אבל שדרושים תנאים מסוימים וזה לא תמיד קל, כל מי שירצה להיעזר בגיוון יידע מה התנאים ומה חסר אצלו בחברה כדי לתמוך בתנאים הללו.
כך גם בנושא אינטליגנציה רגשית.
היא חשובה.
אבל לא תמיד.
ולא עבור כל אחד.
אצל פסיכולוגים היא חשובה. גם אצל נציגי שירות לקוחות.
אצל מכונאים - לא כל כך. גם לא אצל רואי חשבון.
ובכל זאת, יש משמעות לדעת שלמישהו יש רגשות חזקים בנושא מסוים.
אם אני והוא מתווכחים, אולי לא אסכים איתו, אבל הידיעה שיש לו רגשות מאוד חזקים עבור הדעה או האמונה בה הוא מחזיק, תגרום לי להעריך את הצד הזה שלו, ואולי להבין איך אני נראה מהצד השני.