פרק 17 מתוך הספר Basketball Sports Medicine and Science / סינאן דאגדלן
לפוסט המרכזי עם כל הפרקים לחצו כאן.
דום לב הוא אתגר גדול כאשר יש לתת לו מענה מחוץ לבית החולים.
החייאה על ידי עזרה ראשונה היא אסטרטגיה מצילת חיים, בין אם היא מבוצעת על ידי אדם פשוט ברחוב או על ידי אנשי רפואה מקצוענים.
למרות שקיימים קווים מנחים, המצב עלול להיות מורכב יותר עבור בני אדם רגילים, החל מהתחלת האירוע ועד להעברה לבית החולים.
תגובה לאירוע לפי הפרוטוקול היא, כמובן, חשובה מאוד עבור הצלת חיים, אך גם הכנת הצוות לפעולה, תרגול הצוות מדי פעם והשלמת הציוד להצלת החיים חשובים גם הם.
בעלי תפקידים במערכת הבריאות ובמגרשים צריכים לדעת מה האירועים המסוכנים יותר, מי בני האדם שנמצאים בסיכון ואילו אסטרטגיות יעזרו להציל חייו של אדם.
האסטרטגיה הבסיסית הוגדרה לפני כ-50 שנה, ומאז השתכללה.
קשה לקבוע מה הסיכון עבור אדם בודד לחלות במחלה שתעמיד אותו בסיכון לדום לב או אירוע מסכן חיים דומה.
דום לב פתאומי מהווה כ-50% מכל מקרי המוות הקשורים למערכת כלי הדם והלב, כאשר 25% הם מקרים ראשונים בהם מבחינים בסימפטום.
אנליזה של הגורמים לדום לב הראתה ש-50% מהמקרים מתרחשים אצל 10% מהאוכלוסיה שהם יותר פגיעים לדום לב בגלל צירוף גורמים שונים. הגורמים עשויים להיות גנטיים, סביבתיים או אינדיבידואליים.
למרות ההמלצה למבדקי סינון לפני פעילות כדי להפחית סכנה למקרי מוות, מחקר שנעשה בישראל בשנים האחרונות לא הראה שינוי במספר מקרי המוות בעקבות מבדקים. עם זאת, חשוב להמשיך לבדוק משום שגורמים גנטיים יכולים להוות גורם סיכון של עשרות אחוזים יותר ללקות בדום לב.
קיימות בדיקות שונות, חלקן פולשניות וחלקן לא. א.ק.ג. במנוחה ובמאמץ ובדיקת הולטר לאורך מספר ימים הן הנפוצות.
הסיכוי לשרוד אירוע לבבי מחוץ לבית החולים עולה כאשר אדם אחר מזהה את האירוע ומגיש עזרה, ישנו דפיברילטור זמין, כאשר מצליחים להחזיר את הדופק לפני ההגעה לבית החולים וכאשר שירותי רפואה (פרמדיק, אמבולנס) מגיבים במהירות.
אם אדם מנוסה בהגשת עזרה ראשונה או כזה שעבר הכשרה בתחום הוא זה שמטפל באירוע, הסיכויים להישארות בחיים עולים.
כאשר אדם פשוט שאינו מנוסה בהגשת עזרה ראשונה או בהחייאה פועל לפי הנחיות המוקדן בטלפון, סיכויי החולה עולים גם כן.
