טיפוסים שונים של ספורטאים - חלק 5 ואחרון. הפעם עם הסוחף, הסקפטי וההיפוכונדר.
זה החלק החמישי.
הסוחף
הטיפוס הזה שלוקח אחריו את כולנו - לא משנה כמה הסיכויים נמוכים, לא משנה כמה אנחנו מרוקנים רגשית, הסוחף הוא הדפיברילטור שנמצא בכל חדר כדי לתת שוק חשמלי במקרה של כמעט-מוות רגשי.
יש אנשים שיגידו שהסוחף הוא תת-טיפוס בתוך המנהיג, ולא בטוח שהם טועים.
עם זאת, לא כל מנהיג הוא גם בעל תכונות סוחפות, ולא כל סוחף היה רוצה להיות במרכז העניינים ולייצג את הקבוצה בדברים שלאו-דווקא חשובים עבורו.
הסוחף יודע מה זה אומר לשאת את המשקל על כתפיך - ולא רק בסקווט.
הוא יודע גם שהוא רוצה לעזור לאחרים להקל על עצמם ושחשוב שכל אחד יצליח לפתור את הבעיות של עצמו.
חשוב לאפשר לסוחף להוריד מעצמו את המשקל, דבר שהוא לא תמיד מצליח לעשות עבור עצמו.
הם לפעמים מונעים מאחרים לפתור את הבעיות שלהם כי הם כל כך רוצים לעזור.
זה צריך להיות די קל להתחבר איתו.
כל מה שצריך לעשות זה לברר מה הנושא שהכי חשוב לו, לראות איך זה מתחבר לתרבות שאנחנו רוצים לייצר אצלנו, ויש לנו פיצוח.
הוא מחובר לשטח, אז כשאנחנו מזהים שיש בעיה למישהו בקבוצה או הרגשה לא נעימה שמתעוררת, אין סיבה לא לפנות אליו, הוא ישמח לספר לנו מה שהוא יודע במטרה לעזור.
חשוב להדגיש שהמטרה שלנו היא לעזור. אנחנו לא רוצים להיתפס כ"חטטנים" ולא רוצים שהוא ייתפס כ"מלשין".
בזכות היכולת שלו להוביל ולסחוף, הוא יכול להיות מנהיג בקבוצה ושותף לתהליכים חיוביים, רק חשוב לזכור מיהו - הוא מחפש את הקהילה ואת הקשרים - ולתקשר איתו על בסיס קבוע ולהתעניין גם בשלומו כדי לוודא שהוא בריא, שמח ומתקדם.
הסקפטי
אדם סקפטי הוא אדם שלא לוקח כמובן מאליו דעות מקובלות. זה עלול לעורר קושי אצל אנשים מסוימים, אבל יש לו יתרונות:
אנחנו לא רוצים ספורטאים (או בני אדם בכלל) שעושים כל מה שאומרים להם ללא מחשבה ובלי לשאול שאלות.
אנחנו רוצים שהם יבינו, אנחנו רוצים שהם יפקפקו ואז יפנימו. הספקן יאמין ויבין, אנחנו נצטרך להשקיע בזה זמן והרבה מחשבה.
רוב הספורטאים יקבלו מה שאנחנו אומרים להם (או לא יקבלו).
הספקן ישאל למה או בשביל מה, ואחרי שהוא יקבל הסבר מספק, הוא יהיה מהראשונים שעושים (ואפילו מסבירים לאחרים למה כדאי).
הספקן גם משמש עבורנו דרך לוודא שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. אם אנחנו לא מסוגלים להסביר לו למה, אולי כדאי שנוודא עם עצמנו קודם.
סוג אחד של סקפטי הוא זה-שדברים-באים-לו-בקלות.
למה שהוא יעשה מה שאנחנו אומרים לו אם ממילא הוא רץ יותר מהר מאחרים? טוב שנדע לענות על זה.
מימוש פוטנציאל הוא כיוון אחד - אולי אתה הכי טוב בקבוצה, אבל אתה לא רוצה להיות הכי טוב במחוז? בארץ?
התגברות על כישלון היא כיוון אחר - אם הם ייתקלו בקושי או בבעיה שהם לא יכולים לפתור, הם יצטרכו עזרה - אפילו מאיתנו…
סוג אחר של סקפטי הוא אלה-שרואים-דברים-ורוצים-גם.
למה אנחנו לא עושים את התרגיל הזה (הכנס כאן תרגיל טרנדי שהם ראו באינסטגרם)? למה הוא עושה את זה? במה זה עוזר לו?
אפשר להסביר, אין סיבה שלא. יש היררכיה של תרגילים, יש סדר עדיפויות, ויש זמן מוגבל שצריך לנצל.
חשוב שהסקפטי יידע שאין קיצור דרך, ולא כל מה שהם רואים עכשיו השחקן הזה עשה כשהוא היה בגילו.
איך בכל זאת להתחבר איתו?
קודם כל להבין שלא מדובר בהתנגדות אלינו באופן אישי.
הוא אולי מפקפק בתרגיל או בשיטה, אבל הוא מפקפק בהכול.
אולי בגלל חוויה רעה בעבר, אולי בגלל שהוא כבר יודע דברים (או חושב שהוא יודע), אולי בגלל שדמות משמעותית בחייו הייתה סקפטית.
חשוב להיות מסוגלים לענות בצורה רגועה, מנומקת ומבינה.
להסביר משהו למישהו זה התפקיד שלנו. זה לא צריך לעורר אצלנו התנגדות.
ואחרי שנסביר ונשכנע - תארו לעצמכם להצליח לשכנע את הספקן - המשימה שלנו עם אחרים היא הרבה יותר קלה.
ההיפוכונדר
הטיפוס הזה יכול בקלות להיות דומה לזה שמפריע לעצמו, אבל הוא לא חייב להיות.
הוא גם יכול להיות זה ששם לב לכל שינוי קטן בגוף של עצמו ועוזר לנו לדייק את התרגילים או את שיטת האימון.
הוא יכול לזהות כאבים קטנים לפני שהם הופכים לפציעות ולשמור על עצמו (ובדרך גם על אחרים) מפגיעות לא הכרחיות.
לעתים קרובות הטיפוס הזה ישאל אותנו אם הטכניקה שלו בסדר או אם אנחנו חושבים שהוא "עשה את זה כמו שצריך".
תפקידנו ללמד אותו אילו סימנים צריכים לגרום לו לחשוש ואילו הם חלק בלתי נפרד מתהליך האימון.
חיסרון אחד בולט הוא תגובת-יתר לדברים שקורים.
לפעמים זה משמש כדי להימנע מאימונים (כאלה שעם קצת התאמות היו יכולים להתרחש) ולפעמים זה משמש כדי לתרץ כישלון שעתיד לבוא (אני לא מרגיש טוב, אני חושב שלא כדאי שאני אשחק היום).
הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בשביל ההיפוכונדר הוא לגרום לו להבין שאין מצב אידאלי ושתמיד יהיה משהו שאפשר לפרש כבעיה.
זה לא אומר שבהכרח יש צורך להפסיק. צריך לדעת לבצע התאמות.
שווה גם לחזק אותו ולעודד אותו להמשיך להקשיב לגוף שלו, תוך מחמאות על פעמים בהם התגבר על מכשולים קטנים, ובכל זאת התאמן או שיחק - כלומר התחזק פיזית.
ביטחון בגוף שלו הוא דרך טובה ליצור קשר עם ההיפוכונדר, טיפוס שלרוב לא משקף ביטחון כזה בעצמו.
