אימון מנטלי על פי גישת LMA - למידה-התאמה-יישום / בוריס בלומנשטיין ואיריס אורבך
פרק 14 מתוך הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע" תאוריה ויישום.
משוב ביולוגי (biofeedback) היא שיטה שנכנסה לשימוש בסוף שנות ה-60 של המאה העשרים ולמעשה יצרה את התחום של פסיכופיזיולוגיה.
ספורטאים תחרותיים משתמשים במשוב ביולוגי כחלק בלתי נפרד מההכנה התחרותית שלהם, ופרק זה יכלול סקירה של התחום - מקורות, מחקרים עדכניים ושני מודלים חדשניים שמקורם בישראל: שיטת חמשת השלבים של וינגייט וגישת LMA, המשלבות משוב ביולוגי כחלק מההכנה המנטלית של ספורטאים לתחרות.
עיקרון הפסיכופיזיולוגיה מתייחס לכך שכל שינוי במצב הפיזיולוגי מביא לשינוי במצב המנטלי, ולהיפך.
אימון באמצעות משוב ביולוגי מספק לספורטאי/ת מידע על המתרחש בגופם כאשר הם חושבים/מרגישים.
הטכנולוגיה כיום מאפשרת לספק מדדים פיזיולוגיים כמו לחץ דם, דופק, מתח שרירים, גלי מוח, תדירות וקצב נשימה, ועוד.
הנתונים מאפשרים לספורטאי/ת לווסת את תגובות הגוף-מוח בהתאם למוצג על המסך.
חשוב להבדיל בין משוב ביולוגי לבין אימון של משוב ביולוגי.
המשוב הוא ציוד טכני, והאימון הוא שימוש בציוד הנ"ל כדי לשפר וויסות עצמי.
שיטת חמשת השלבים של וינגייט פותחה כדי לפתור את החוסר בידע על העברת גישת המשוב הפיזיולוגי לשטח - ליישום בתחרות.
חמשת הצעדים:
1. מבוא - למידת שיטות מנטליות לוויסות עצמי.
2. זיהוי - בחירה של ערוץ המשוב הביולוגי היעיל ביותר לספורטאי/ת ולענף הספורט ותרגולו.
3. סימולציה - אימון משוב ביולוגי במגוון תנאי לחץ.
4. טרנספורמציה - העברת המיומנויות מהמעבדה לשטח.
5. מימוש - שימוש בתחרויות, בעיקר כחלק מהכנה לפני התחרות.
שלב נוסף בדרך היה שילוב המשוב הביולוגי בהכנה המנטלית על פי עקרונות תורת האימון.
עקרונות התקופתיות (periodization) הם הבסיס להכנה רב שנתית עד יומית וכל תקופות הביניים, ועליהם לשלב גם הכנה מנטלית לצד הכנה גופנית, טכנית וטקטית.
על פי גישת LMA, פעילויות במסגרת האימון המנטלי מתקיימות במעבדה ובשטח ובמהלכן הספורטאים נחשפים למצבי לחץ שונים באופן הדרגתי ומחושב.
המיומנויות המנטליות והיישום שלהן מתבססים על העקרונות הבאים:
1. התאמה לענף הספורט - ריצת 100 מטר שונה מריצת 21 קילומטר ששונה מקליעה בחץ וקשת ששונה מכדורגל).
2. זמן היישום - בתחילת האימונים לוקח כמה דקות ליישם את המיומנות. בתחרות יש ליישם אותה בתוך שניות.
3. שילוב בין מיומנויות - במהלך הלמידה מיומנויות נלמדות בנפרד. במהלך תחרות קיים לפעמים צורך להשתמש בהן ביחד, כמו למשל הרפיה בשילוב דיבור עצמי.
4. יציבות בתנאי לחץ - חבילת המיומנויות צריכה לאפשר לספורטאי/ת להגיע לעקביות מנטלית כחלק משגרת ההכנה.
5. התאמה לאישיות הספורטאי/ת.
בספר מובאות דוגמאות ליישום השיטה על ידי ספורטאית בדרגות לחץ שונות בשלבים שונים של התהליך שלה. כל מי שמתעניין בתחום יכול לפנות לאחת ממפתחות הגישה - איריס אורבך ולקרוא עוד מתוך הספר שהיא ושותפיה כתבו בקישור הזה.