רוב האנשים שמחזיקים באמונה מסוימת מגיבים לעדויות שנוגדות את האמונה שלהם בחיזוק העמדה של עצמם.
מאמן צעיר* שמאמין שחייבים לשחק בקצב משחק גבוה ולעשות חילופים על הכול (כי מה זה משנה, כולם באותו גובה) פוגש מאמן וותיק* שמציע לו, אם הוא רוצה לעזור להם להתפתח בצורה יותר טובה, ללמד סוגי הגנה אחרים – הגנה על חצי מגרש, פתרונות שונים לחסימות.
המאמן הצעיר רואה את ההצלחה שמגיעה יחד עם סגנון המשחק הייחודי ומנסה לשכנע את עצמו שהוא עושה את הדבר הנכון. הרי הוא מנצח.
ומה המאמן ההוא מבין, הוא רק מנסה להוריד אותו כי הוא מקנא בו.
מאמן וותיק* שמאמין באימון יסודות, בחזרות סיזיפיות עד הגעה לטכניקה מושלמת, בעבודה קשה – פוגש מאמן אחר** שמסיים עכשיו תואר שני ומתמחה בלמידה מוטורית.
המאמן כותב את התזה שלו על למידה מוטורית מציע למאמן הוותיק דרכים לשיפור הלמידה של השחקנים.
המאמן הוותיק דוחה את ההצעות באימרה שהוא כבר עשרות שנים מאמן ככה וזה עובד טוב. (האם זה היה יכול להשתפר עוד יותר? לא נדע. הבומרנג כבר בדרך חזרה.)
* כל המאמנים האלה הם אני.
למזלי, למדתי בגיל יחסית מוקדם על הטיות חשיבה.
המעט שאני יכול לעשות עבור עצמי זה לבדוק אם בטענות הנגדיות יש משהו שיכול לעזור לי להשתפר.
** אלה לירן שפירא ואליה פורמן.
תודה חברים!
